מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! ממש תיאור יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי וקראתי את השיר שוב ושוב, שיר מעולה! אהבתי את הדימוי לתפוז ואת האמירה החותמת את השיר בסופו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד אני לגמרי מסכימה, אני אפילו חושבת שכל אחד גם צריך להיעזר בסוג של פסיכולוג מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הסוף במיוחד... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומקסים. אחרי זה, מי תעז ללכת? [ליצירה]
- [ליצירה] משתתפת בצערך :-( אבל נראה לי שהיצירה לא מתאימה להיות תחת הסיווג שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] חלומות מתוקים על דובונים ופיות... כל אחד ומה שמחזיק אותו ער ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפהפיה אילו תיאורים מקסימים! אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך בואך... יפה... האם זה העתיד שויתר עליך, או שמא אתה עליו? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, עצוב לי כ"כ... משתתפת בצערך. [ליצירה]
תגובות