מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה! כל הכבוד על האומץ לפרסם.... [ליצירה]
- [ליצירה] הצורך הזה, הרצון לרצות, משהו שמאד מוכר לי. קטע מעניין. סיפור מלחיץ למדי, הישר מהחיים. אהבתי את הסיום שדי מסכם את הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, גם במשמעות, שמשאירה פערי-מידע וגם מבחינה ויזואלית. בצורה זה מזכיר לי חצי לב, או חצי משהו, לא שלם, יכול להיות שאני מקשרת סתם? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! כתוב פשוט נהדר! אהבתי את החרוזים והמבנה. הסיום מעולה... [ליצירה]
- [ליצירה] זו דרך אחת להביט בה. הזמן לא תמיד מרפא, אבל בהחלט מביא תובנות חדשות, שתשכיל להעזר בהן. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפהפיה אילו תיאורים מקסימים! אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... כ"כ רומנטי ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כתבת, חכם... שיהיה בהצלחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ביחד מחמת הספק.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד. שמחה שמצאת מי שיאיר את כתיבתך באהבה :-) [ליצירה]
תגובות