[ליצירה]
אינלי מושג למה אני מגיבה רק עכשיו,
הרי קראתי את השיר הזה כבר אלפי פעמים,
אבל לפתע שמתי לב לדבר מה בתגובתה של תאיררץ: לא, המשפט "בין חיים למוות" אינו מיותר - הוא ב-ד-י-ו-ק הניסוי של ארווין שרדינגר, שהשתתף בו חתלתול בתוך קופסא, שנמצא במצב של חיים ומוות יחדיו, עד שמישהו פותח את הקופסא (ואור תודעה מסנוור קורע את הארג...)
[ליצירה]
תחיית המתים
מוריה, למדת כישוף פעם? את עוסקת בהעלאה באוב?
אני מרגישה ממש כאילו משכו אותי מהקבר בכח (דווקא היה נמנום נעים) או לפחות העלו אותי באוב.. תחיית המתים בהתגלמותה!
תודה על המחמאות, בכל אופן. גם אני שמחה שיש אותך בעולם, בלעדייך הייתי נותרת לעד במעמקי תהום הנשיה!
[ליצירה]
יצחק'לה..
ב"ה
אם אחותך לא תרביץ לך, היא תחטוף מכיווני. ההחלטה בידה, לסבול ממני או לסבול ממך. בכל אופן, כבר השלמת על עוף, אז אני מבטלת את המכות.
[ליצירה]
הכותרת הקבועה: מממ.
ב"ה
קודם כל הצהיל את לבי לראות שההוא עם הנמשים כלל לא התייחס לדיון שהפנתי כלפיו, אלא ישר נפנה להגן על מתקרבתו מפני תיקוני הלשון של מישי. הה, כמה רומנטי! בדיוק היום פיצ הקפיצה את השרשור עם הבקבוקים. אחח, אחחח.
---
ולעניין:
שיר יקירתי, אז בטעות שמתי א' במקום ס', הרי מובן שהתכוונתי לסובייקטיבי. אז טעיתי, תהרגי אותי? אני, כשאני מתקנת שגיאות בהודעה, אני לפחות עושה את זה בקיצור ולעניין, ואילו את מנסה לרדת עלי המשך הודעה שלמה. מה יש? נעלבת שתיקנתי לך את הגרש? תראי, אני לא סתם מתקנת, טעויות באמת מפריעות לי, ואני חושבת שאולי אם יגידו לך מליון פעמים שבגוף ראשון עתיד אין תחילית י' אלא א', ייתכן שבסוף זה ישתרש איפושהו. (וכוונתי כמובן לזה שאת אומרת "יתחיל" במקום "אתחיל", "ילך" במקום "אלך", וכדו').
ובקשר לתוכן ההודעה שלך - את לא סותרת במאום את מה שאמרתי. אמרתי שיש אמת, אבל בתוכה יש מספיק מרווח לנטות לפה או לשם! ואת פשוט חזרת על דברי ופירטת אותם, וניסית להגיד שבזה את חולקת עלי. אופס.
ולכם, המנומשים ואלו שמתקרבות אליהם: ניסיתי לבחון את טענתכם בהתאם למציאות, וקשה היה לי למצוא את האמת שבה. חשבתי, אולי יש בה אמת משום שאכן "פועל" זה יותר ברטי ורגעי מ"פעילות", "צודק" זה יותר פרטי ורגעי מ"צדיקות", אבל גיליתי שהדוגמא הזאת לא שייכת לעניינינו, וההבדל שבינה לבין הדוגמאות שמתאימות לנו הוא גם בזה שהנ"ליות הן פעלים והענייניות לנו הן שמות עצם (או שמות עצם של תארים, הלא הם שמות תואר). ניתן לראות אף את ההבדל בה|טעמה (בדוגמאות הנ"ל ההטעמה מלרעית, בדוגמאות שיובאו בקרוב ושייכות לעניין, ההטעמה מלעילית). את הדוגמא שלנו, יושר (במלעיל) וישרות, ניתן להשוות לדוגמאות כמו אומץ ואמצות (ולא אמיצות, כי אם זה היה אמיצות זה היה מֻשווה לישירות ולא ליַשרות), כושר וכשרות, וכדו'. דווקא בדוגמאות הנ"ל ניתן לראות שאם בכלל קיימת בשורש המדובר הטיה במשקל כזה, היא מתייחסת למשמעות שונה לחלוטין. שמעתם למשל על אמְצות? אם כבר אֻמצוֹת, זה יותר שימושי... (: ולעניין כשרות - כשרות זה לא מצב כללי (אא"כ יש לאיזה מסעדה תעודת כשרות כללית מאוד לטווח זמן ארוך), ובוודאי שלא מצב כללי של המילה כושר. וכושר, היא דווקא מילה שמבטאת היטב מצב כללי שבו האדם נמצא. וכנ"ל אומץ, תכונה כללית ביותר ולא מעשה. אני כלל לא מבינה איך אפשר לטעון שיושר זה מעשה, כאשר יושר אינו שם פועל כלל ועיקר, וכן הוא משמש לרוב כתיאור תכונה, שהיא דבר הטבוע באדם.
הא לכם, מנומשים.
[ליצירה]
אויש, משו.
ב"ה
זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו...
בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה!
[ליצירה]
הו, שמואל היקר...
ב"ה
אכן, מותר להשתמש בכתיב לקוי לשם ה-ח-ר-י-ז-ה. אך אם תשים לב, אין בשיר שלך א-ף שורה שמתחרזת עם "קודר". ואתה גם כותב "זיעקי" במקום "זעקי". מכאן שאתה טועה סתם, פשוט כי אינך יודע לכתוב נכון, ולא לשום תכלית נעלה ומשגבת.
תגובות