צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
דב יקר תודה. מסתבר שאמילי קלעה למטרה כשהעירה לי - - שיש אצלי סוג של תגובה ליום שישי. כי בינתיים הכנסתי עוד יצירה (אני כותבת אותן על פתקאות ספונטאני וכשנזכרת\מוצאת בפתקאות אני מעבדת אותן) ופתאום גם שם רואה אני שמופיעה המילה יום שישי. אך את היצירה ההיא שמתי בינתיים בליטרטורה כי כאן היא תופיע אולי רק עוד שבועיים אם אני אשים אותה היום.
[ליצירה]
תגובה ללגוד.
אז ככה. המוח שלי מחולק לשני חלקים. אחד ארצי מעשי ויש לו חשבון בנק והוא מתוחם בזמן ובמרחב והשני עצמאי לחלוטין שולח את נפשו לפרוש כנף לשחקים להרהר ולא מתחשב בתבונה\שכל\מוח שזועקים שם ניוטון ניוטון ניוטון לחזור הבייתה מיד.(וזה גם לא תלוי בי מתי הוא מחליט לפרוש כנף).
וקיימת האמרה כמו בעליונים כך בתחתונים. וכתוב גם אצלנו כמו בתחתונים כך בעליונים. ומה שאתה כותב על יצחק אבינו רק מחזק את השרטוט של אדם שהוא אינו יהודי והוא כן יהודי.
[אני מבינה שאברהם ויצחק חוו את תהליך ההתגיירות.מישהו פעם סיפר לי שכשמגיירים גוי הוא בסוף התהליך שומר שבת אחת במשפחה שומרת מצוות ולפני צאת השבת מבקשים ממנו להדליק גפרור!! כדי שנפשו, שעדיין בנויה אחרת מנפש היהודי, לא תיפגע ולא "תישרף" מאור השבת.]
מכל מקום, אם מנסים לעשות השוואה וזיהוי נראה לי שדבריך תומכים בהשוואה\ניסיון זיהוי שהבאתי בכאן.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר טוב. אם כי עולם הדימויים שלך שונה משלי.
[ליצירה]
יום אחד, ביום הזיכרון, נכנסתי לבית של השכנה שלי ומצאתי אותה יושבת ומביטה בתמונתו של אחד הרטכ"לים. היא ספרה לי שאותו רמטכ"ל דומה מאוד לאחיה שנספה בשואה (והיא נצלה כי הייתה במנזר, כמו הדמות בסיפורו של אביסתיו). והיא עוקבת אחרי תמונתו של אותו קצין כדי לדמיין איך אחיה היה יכול להיראות לו נשאר בחיים, כי * לא הייתה לה שום תמונה שלו ושום זיכרון וזכר*. היא ספרה שהנאצים לקחו את כולם מבית הכנסת וירו בכולם אחד אחד ליד הנהר כמדומני. ואילו היא - כחולת עיניים ויפה - ניגש אליה קצין SS ואמר לה, "את לא יהודיה, את לא יכולה להיות יהודיה," והיא רק הביטה בו ולא אמרה דבר, אבל הוא אמר לה, "לכי מפה, את לא יהודיה" וסילק אותה בכוח וכך הציל אותה. והיא הלכה משם לבית של המטפלת הפולניה שלה, שזה כל מה שהיה לה בכפר, וההיא שמה אותה במנזר. ולמחרת אותו יום היה לה פס לבן בשיערה, והיא כמדומני בת 19.
[ליצירה]
היא לא כתבה ולא הלחינה ומכאן היופי המשולש והמשתנה שבשיריה.
[ליצירה]
[ליצירה]
ואילו אני זכיתי לראותך
במכנסיים קצרים וסנדלים
יושב בביתך כאיש משפחה
אוכל, אולי סלט חצילים,
ואף פעם ומעולם לא סיפרתי
ולא אמרתי מילה
לא לנילי,לתום,ובודאי לא לך,
מהי עבורי השירה.
ורק את פניך אזכור,
טובים כרגבי אדמה
ותלתלים שהיו פעם זהובים
ועיניים של מילה טובה
נוח בשלום על עפרך
נתן יונתן מאוולון
בדוגית זהב ומפרשי משי
לשם יישאוך הפיות.
[ליצירה]
אביבסתיו, אני יודעת שגם לך ייש יצירה על הכנרית, ציפור החן המקסימה. מעניין איך יצור חמד מעשה ידי הבורא יכול להיות כמו פריזמה ולהפיק דברים כה שונים מאנשים כה שונים. ההזדהות שלך שם עם היצור ... משהו ...
תגובות