צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
ליהונתן מליאורה:
תודה
במקור היה כתוב "שוטטנו שם"
ואחר כך היה כתוב "אהבנו שם"
והיה גם בית נוסף שהושמט
וְלֹא -
כִּי סַהַר חָדָשׁ עֹולֶה
וְשֶׁמֶשׁ שׁוּב יֹוקֵד
בְּהִירִים הַשָּׁמַיִם
כֵּהִים מֵי לִבִּי
מְלוּחִים כָּאָהוּבִי
בְּטַעַם הַיָּם
צוֹנֵנִים
קוֹרֶנֶת חַמָּה
עַל מַיִם אֲפֵלִים.
אז מה דעתך ?
נ.ב. אתה קרוב של משפחת שילה שבמקור מטירת צבי ?
[ליצירה]
כן.תודה.אכן תחילה סיווגתי כ"שירה" ואחר כך העברתי ל"שיר ילדים".
יש לי באמת סוס כזה שמצא חן בעיני וקניתי בשוק הפשפשים וכולי. ולקראת ראש השנה כשניקיתי נגבתי ממנו את האבק וצחצחתי. זה משהו בערך בגודל של 30 על 20 ס"מ אך נראה חי לחלוטין. ושבה את לבי.
אני מניחה שבעולמנו הפנימי יציר כזה יכול לסמל דברים רבים מאוד מהחומרים של האישיות או של תת ההכרה שלנו, וזה גם מעין סמל של תת ההכרה הקולקטיבית כי הוא קורא לאנשים רבים ולא רק לי.
אני רציתי לתאר אותו ביופיו ובעוצמתו וגם עם התוספות שאני כאדם מוסיפה עליו כאן בעולם המלכות. ונראה לי שגם ילדים יכולים לקרוא אותו כי אין שם דברים שבטעם רע.
[ליצירה]
הדס. במפגש היוצרים שי דודיס הציע לכתוב יצירה על תמונת ילדות. ובמקרה שלי - שאני תמיד מסתכלת קדימה ולא אחורה - זה בלבל אותי והחלה משתלשלת היצירה הארוכה הזו שיש לה עוד חלק אחד שאינו גמור. השטיח הוא כמו שטיח החיים והדורות. לא רק השטיח שלי. באשר לשורה 12 - בימים ההם לא היה אולטראסאונד ולא ידעו מה יהיה מין הילוד. אני הייתי לבסוף בת יחידה. אבא נתן לי שם שני את שם אמו.
תגובות