.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- במחנה הריכוז בבוכנוואלד
- מוֹלֶדֶת שֶׁלִּי
- פרוסט- Fire & Ice
- קְטַנָּה נִשְׁמָתִי
- בשבת החיים הביולוגיים שלי
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הסיפורים שלך אביבסתיו. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת יצירה מקסימה. אני הייתי מנסה להסיר ממנה את המילה "כמו" כי בתורת הספרות קיים משהו שנקרא מטאפורה ומשהו אחר שקרוי SIMILIE ומכל מקם - את המילה כמו הייתי מנסה להסיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הגרסה הראשונה לדעתי קרובה יותר למקור אך לדעתי משום מה נשמעת טוב פחות. במקור היא אומרת "לו הייתי עמך" ובגרסה השניה היא אומרת "לו היית עמי" יש גם הבדלים של "אני" ו"אנחנו" שניתנים לתרגום כך או כך כי בשורות 5-10 אינה מציינת כינוי גוף אם כי בשורה ארבע היא עוברת ל-we זה שיר מעניין. קיימות פמיניסטיות הטוענות שדיקינסות הייתה סאפפית, כלומר כמו המשוררת סאפו אוהבת נשים, והשפה האנגלית מסתירה ברובה את כינויי הגוף ולא ניתן לדעת. גם לא מעניין לדעתי, סתם פוליטיזציה עונתית וחיטוטים שלא לעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד יקר. אתמול קניתי מקלדת חדשה בדיונון. נקווה שאקליד טוב יותר ולא אשבש את שמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ל"ג בעומר, הרבה זכרונות, אפילו אדי העץ הנשרף באוויר, [ליצירה]
- [ליצירה] כן [ליצירה]
- [ליצירה] היו לו חיים מיוחדים והוא הלך בשיאו (כך הבנתי מהתקשורת היום). [ליצירה]
- [ליצירה] אברהם שיין כותב יפה מאוד אבלהוא קצת הרבה מורבידי. morbid באנגלית פירושו morbid (ת') מדוכא, עצוב; מדכא; חולני; מחלתי, של מחלה; נגוע ובקיצור - דכאוני. אברהם - החיים יפים. דרישת שלום לך מליאורה שפעם פגשתי אותך באמת במקרה ברחבת המוזיאון. אברהם - אנחנו לא קונגו. ולחללים שלנו - לא עלינו - יש קברים והם לא זרוקים בשדות. Take it easy וכתוב לי יצירה של מצב רוח טוב. http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=42113&code=33832 [ליצירה]
- [ליצירה] "בא בימים" - אכן - אנו מהלכים בעתיד. יש הבדל מהותי לדעתי בינינו לבין הדורות הבאים אם זה יימשך כך כי הדורות הקיימים והעתידיים הרבה הרבה יותר מוכוונים לקליטה באמצעות תמונה. ילדים בני שלוש משחקים במחשבים ואיפאדים. והמוח שלהם מתחווט באופן שונה מהמוח שלנו. הקליטה שלהם והנתיבים במוח שנוצרים הם שונים לדעתי משלנו - אנו שהיינו אמונים על מילים ועל משפטים ארוכים לעומת "זבנג תמונה" וגמרנו [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
תגובות