חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
האם הזיכרון שנשאר הוא המדד לחיים בעלי ערך???
הרי כמו שאמרת כלום לא ייזכר בגלגול הבא, וגם אם שם ייחשף יעלם שוב בגלגול הבא...
האם יש איזה שהו נצח בו כלום לא ישכח? כי אם יש למענו אני מוכנה לחיות.
ואולי פשוט לא הבנתי את המונולוג. בפעם העשירית שאני קוראת אותו אני כבר לא בטוחה.
[ליצירה]
שיר מדהים! מתאר את רגשות בצורה מדויקת(פשוט ראיתי הכל תוך כדי שירה)
הכותרת בוטה ומסקרנת אהבתי!!
מה שלא הצלחתי להבין איך צייד שעומד על המשמר נותן להגנות לברוח???זה לא בדיוק להפך?
תגובות