שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... ומה בקשר לקניית תוצרת גרמנית? (אמרה ההיא שנוהגת בפולקסווגן). [ליצירה]
- [ליצירה] ... ??? !!! :*))))) -- שירה, סליחה על התקף הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, באמת... זה ממש לא מדבר על הביורוקרטיה של התפילה. הבעיה היא לא בביורוקרטיה (אם כך אתה מתעקש לכנות את התפילה הכתובה..). הבעיה היא בנו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה.. לא ראיתי פה רמז לשעון של דאלי. אמנם שעון יש כאן, אבל לא נראה לי שזה קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מתקשה קצת לראות איפה פה הדג.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן, אולי פרדוקסלי לכתוב שיר כזה. ובכ"ז כתבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... )): למה? מה עשיתי לו? [ליצירה]
- [ליצירה] ... בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה. כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים. הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק. הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית. כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדי, אני מכירה את ההרגשה של לחכות שמישהו יבוא ויאסוף אותי, אבל לא תמיד זה קורה, ולא תמיד מתי שאנחנו צריכים. לפעמים צריך פשוט לקום ולאסוף את עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו... שנה טובה ומתוקה שתהיה, כתיבה וחתימה טובה. [ליצירה]
תגובות