הכל מפוזר בי
מסביב ללב.
אאסוף אותי בבוקר.
לא עכשיו-
כשהכל כואב.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי אסתר תפר עלייך הקטע עם הלילה והיום... מקווה שלא י'הי'ה עוד כאב [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר - יפהפה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי מאד. ממצה וחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מדהים ונוגע ללב [ליצירה]
- [ליצירה] .... קצר ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בהחלט עדיף בבוקר... קטע מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] - אהבתי. ממש. ואהבתי גם את השירים האחרים שלך, קראתי עכשיו ברצף את כולם. יש לך כתיבה מאד מיוחדת. איכותית. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ההיא מלמעלה [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלא הבנתי את הדימוי הזה שכולם מדברים עליו... :( [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד ביותר! והמצב מוכר לחלוטין... ואם אני כבר פה, אני יכולה להציע את השיטה שלי: כמו שאמר החתלתול מעלי, מתיישבים בסוף האוטובוס ומסתכלים - אם יש עוד מקומות - מה טוב! ואם אין... אפשר פשוט לקום מהר ולעשות פוזה, כאילו רק עלית הרגע לאוטובוס, ואז זה שבא אחרייך לא מרגיש חוסר נעימות ומתיישב. אבל מאוד חשוב לתרגל פה את העיתוי - קמת ברגע לא נכון והכל מתפספס... :) וכמו בכל שיטה - לא חסרים המקרים שבא ומתיישב איזה ילד קטן במקום :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נעים מאוד להכיר אותך, אחות של טל. אם הייתי את, הייתי כבר מזמן רוצחת אותה בגלל מה שהיא עשתה לך עכשיו - להיות לנצח "אחות של טל" כאן, בצורה? מה, את לא יכולה לעמוד בפני עצמך? אבל זה לא טוב לרצוח, אז תנסי לסלוח לה בכ"ז. בקשר לשיר - גם אני מסכימה עם אלומותיו. אם הוא כבר נותן צריך לקחת הכל. וגם לתת באותה מידה. ולא לפחד לטבוע. וד"ש לטל ממני - וגם משרה, שיושבת כרגע לידי. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע. פוס! עצור! מרוב שזה כתוב יפה כבר איבדתי את כושר השיפוט שלי. מה עשית? ביטלת במחי יד את כל החיוכים האחרים! מה עם החיוך הזה של לעמוד לבד בגשם בדיוק כשהוא נהיה ממש חזק, כשכל הניצוצות של האור רוקדים על הכביש? והחיוך של הורה שמביט בילד הקטן שלו משחק? והחיוך שמחייכים כשמוצאים משהו ממש חשוב שהלך לאיבוד, או כשקוראים קטע כזה נפלא כמו זה? אלה לא חיוכים? אני מוחה. ובכלל - חיוכים שאדם מחייך לעצמו לבד הם הכי חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! ממש ממש ממש אהבתי את זה! פשוט יצירה משובחת. [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב, תרשה לי לחלוק עליך? אני אישית כבר נכוויתי כמה פעמים מהעניין הזה של "כבר עשו את הכל ואי אפשר להיות מקוריים" (ואתה מוזמן לקרוא את "סיפורי ילדים" שלי ולראות עד כמה...) אבל, מכאן ועד לאמירה ש*באמת* עשו כבר הכל הדרך רחוקה. אמנם אין הנחתום וכו', אבל אני יכולה לומר על עצמי שיש לי כמה דברים שכתבתי, שמביעים רעיונות שלא נאמרו כאן לפני (ואני מאוד מקווה שאני לא היחידה שמוכנה להעיד עלי את זה... :) ). לא הרבה כאלה, ועל הרבה דברים כבר אמרו לי ש"זה מזכיר לי", אבל יש יצירה אחת או שתיים שאני יכולה להגיד עליה שכל-כולה שלי. וגם אם קשה למצוא, אם אתה באמת אמיתי עם עצמך, תמיד יש מקום בעולם לעוד משהו שעדיין לא נאמר. אם לא היה מקום כזה, אני לא חושבת שהיה בנו עוד את הצורך הזה ליצור. לא סתם אלוקים ברא אותנו ככה. (ולמקרה שתהיתם - כבר יש סיפור על עולם בו כל היצירות האפשריות כבר נכתבו, ומה שקורה ליוצרים אחר כך. שלא תגידו שלא הזהרתי). [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בטירוף... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. אני אישית חשבתי שמשהו פה מתפספס, כי בשורות הראשונות הצלחת להפוך את כל העניין למשל, ואח"כ זה הלך לאיבוד - אבל בכל זאת זה חביב. [ליצירה]
תגובות