אין צורך במנורות בצידי הדרך
אם הדרך עצמה אינה חשוכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אז אתה אומר ש... אין צורך ב'בנות-שמחם'??? (סתם, בדיחה תפלה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל הדרך עצמה אינה חשוכה כאשר יש מנורות בצדי הדרך או אור חיצוני אחר. (מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד הגדרה מושלמת, רק שאלה:האם זהו מצב תלוי,או שמא הדרך תמיד מוארת רק יש עליות וירידות ומישור? [ליצירה]
- [ליצירה] -- תלוי, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זה לא מסובך, כתוב איך. ווא, אני ממש מרחם על העץ הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה אינדיבידואלי :) ואתה יכול להיות שניהם. יש גבול דק ביניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ליד גן הפעמון, ורחוב דוד המלך, וימין משה, וטחנת רוח עם המון תמונות לתולדותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשק הוא תכשיט?! (חומה! פנים המומות) לפעמים הריגה זה דבר טוב, זה מה שאני טוען. וכמו שיש... אממממ... מחבט טניס למשחק טניס, כיסא לישיבה וטלוויזיה לצפות בערוץ תכלת, יש נשק שנועד להרוג את הרע. ונכון, הריגה היא לא הבסט אוף דה בסט (ובמקום אחר אני דן עם מישהו ששלום זו השאיפה שלנו, אם נתנתק לרגע מהנסיבות), ועובדה שדוד לא נבחר לבנות את בית המקדש (הרב שרלו הרחיב על זה בספר שלו על שיר השירים), אבל היא גם חלק מבניינו של עולם. וברור שלשחיטה יש הרבה סייגים, אבל היא מצווה. ועוד נחזור אליה. אולי המושכ טהור לא שייך לנשק, אבל לא בגלל שהוא נועד להרוג, אלא בגלל משמעות המילה טהור. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, אני גם חושב ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איזה דבר יפה, מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה המשמעות של ציפיה לגואל השקט? האם לדעתך השקט, ההוא שמקשיבים לו, שחודר אל תוכנו, הוא מצב זמני וחסר? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את הרעיון, את האהבה והנתינה שיש פה, ההתפעלות מכל שביב קטן של חיים, אבל לא כל-כך את הניסוח, את הסגנון, את הקללות. [ליצירה]
תגובות