אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי יופי - קשור לרחל ? איזה כיף שמצאתי לי היום אנשים חדשים לבקר אצלם. באמת שיר מקסים, קצת וקולע. בחירת הדברים ש"אבדו" נהדרת. אני מבין שקיבלת את עצתו של שי לגבי שינוי כלשהו בשיר כי מה שהוא הציע זהה לשיר, אבל אני תוהה מה היה קודם :) כמו כן הזכיר לי את "מתי" של רחל, שנגמר בשורה המופלאה: "רק אשר אבד לי - קנייני לעד". ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) איזה יופי לגלות שאותה שקיעה נגעה באותו זמן בעוד מישהו, נגיעה שהולידה שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר יפה שיר כמו ששיר צריך להיות. לא יותר מדי, לא פחות מדי. בול. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב על השיר אבל נראה לי שאני רק אביא צרות ;-) מוטב שאשתוק הפעם... [ליצירה]
- [ליצירה] "אי דרכך יורדה, ספרי לי, נעמה..." התשובה בגוף השאלה: הכותב הוא כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כל כך מופרך לאה גולדברג כבר כתבה: "ורק לערב צבע של תפוז"... :) אני מאמין ששי מודע לזה. שיר ייצרי. אני אוהב שירים ייצריים. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז... אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון... קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז". כה לחי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב השיר מעביר מאד טוב את העצב והעינוי העצמי. בחיתוך השורות ממש שומעים את פעולת ניכוש השורשים של הדוברת כפי שמעידה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ומעניין. מרשה לעצמי לנחש איזו סיטואציה הולידה שיר כזה. אני, כשקראתי, ישר חשבתי על אלתרמן ואורלנד ושות' יושבים ב"כסית" לפני 50 שנה וכותבים את שיריהם הגדולים. בהחלט מעניינת מחזוריות העולם בדברים הקטנים והאנושיים הללו. להתראות בקפה :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך אתה זה פשוט שי דוידס. מהשירים ה"הם" שלך, האהובים עלי במיוחד. שאתה הולך לאיבוד בתוכם, כמי שנשטף בגל גדול, ומוצא את עצמך בסוף במין זיכוך. עשה לי את זה - גם בקריאה שניה. אגב, כשקוראים קשה להבין אם יש שם רק אַתָּה או גם אִתָּה. אולי כדאי לנקד (ואולי לא? ;) ). [ליצירה]
תגובות