יָרֵחַ מִתְכַּסֵה.
קֶשֶׁר אֶחָד מִן הַחוֹף
מִפְרָשִׂים קְרוּעִים.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אי. כואב. כבר הרבה זמן שאני חושבת שבמחסום כיסופים צריך להיות מוצב שלט : כאן חוסמים כיסופים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הזכיר לי כמה לילות שלי. אבל אני דווקא אוהבת את הצלילים של הצרצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת בהיר מדי וקצת רחוק מדי. זוית מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. שיר נהדר. ההערה לגבי ה"בסערותי" מיותרת. רובנו מספיק אינטליגנטים להבין את זה, לא? היפ - אם הבנתי נכון, הכוונה היתה לחקות את דיבור המצילים, ולכן ה"גיברת" עם י' וכו', וזה רק מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] והפרדוכס הוא שאתה משתמש בתואר "אדם" כתואר חיובי, כאשר אתה מנסה לזלזל בנושאי אותו תואר. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוף הזה לא ציפיתי... נהדר, איך שהוא משתלב עם ההתחלה. בכלל, טוב לראות אותך פה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאמילי, בשתי ההערות. [ליצירה]
- [ליצירה] בגלל שהבטחתי.. קראתי כמה פעמים, ובסוף הבנתי. וזה מאד מאד יפה בעיני. את יודעת להשתמש בסכינים שלך טוב. לדעתי בעיקר שתיקות מדממות.. אבל זה ענין של הסתכלות.. [ליצירה]
תגובות