כן, זה בכוונה (:
ואכן, זה שם הרבה יותר טוב.
פשוט הייתי נו-רא עייפה אתמול בלילה, כששלחתי את זה, והייתי צריכה להקריץ שם ברגע האחרון וזה מה שיצא.. (אני לא אוהבת לקחת שם מתוך השיר, אלא באמת- שם שנותן איזשהו נופך אחר..). כשנכנסתי למיטה חשבתי לי, "יא אללה, איזה שם דפוק.." ואז עלה לי השם הזה... תהיתי אם לצאת מהמיטה ולשנות את זה, אבל החלטתי שיש גבול. ושבאמת הלילה נועד לגדילה ולא לשינוי שמות של שירים (:.
תהיי בריאה.. (ו-כן, את בהחלט רשאית להשתמש בזה..).
ב"ה
כן, השם הזה באמת יותר טוב מ"לילה אור". זה מוסיף. ואהבתי את המשחק של זר ומוכר - לא יודעת אם זה בכוונה או שסתם יצא, ששילוב האותיותשל זר ומוכר יוצא מוזר. אכפת לך אם אשתמש במשחק המילים הזה במילון שלי?
אה, ואגב - השיר נהדר.
[ליצירה]
...
כן, זה בכוונה (:
ואכן, זה שם הרבה יותר טוב.
פשוט הייתי נו-רא עייפה אתמול בלילה, כששלחתי את זה, והייתי צריכה להקריץ שם ברגע האחרון וזה מה שיצא.. (אני לא אוהבת לקחת שם מתוך השיר, אלא באמת- שם שנותן איזשהו נופך אחר..). כשנכנסתי למיטה חשבתי לי, "יא אללה, איזה שם דפוק.." ואז עלה לי השם הזה... תהיתי אם לצאת מהמיטה ולשנות את זה, אבל החלטתי שיש גבול. ושבאמת הלילה נועד לגדילה ולא לשינוי שמות של שירים (:.
תהיי בריאה.. (ו-כן, את בהחלט רשאית להשתמש בזה..).
[ליצירה]
.
ב"ה
כן, השם הזה באמת יותר טוב מ"לילה אור". זה מוסיף. ואהבתי את המשחק של זר ומוכר - לא יודעת אם זה בכוונה או שסתם יצא, ששילוב האותיותשל זר ומוכר יוצא מוזר. אכפת לך אם אשתמש במשחק המילים הזה במילון שלי?
אה, ואגב - השיר נהדר.
[ליצירה]
.
הו.
מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה].
*מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו.
אז מה אם יש לי משבר כתיבה?
אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד?
אז כבר אי אפשר לומר משהו?
עזבו, אני צומית במיוחד היום.
[ליצירה]
...
חזק מאוד.
מתאר בדיוק את זה.
את הקריעה האמיתית, שכמו כל קריעה, היא כל כך לא פשוטה וכל כך לא שחור ולבן. וכל כך אפור ומבלבל.
מזעזע שככה אנשים צריכים לחיות,
על סף תהום, בלי לדעת מה יהיה בסופם,
ויש הרבה מה לעשות,
אבל בסופו של דבר... באמת אפשר רק להתפלל.
[ליצירה]
...
בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה.
כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים.
הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק.
הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית.
כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין.
תגובות