הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
[ליצירה]
...
אני מבינה את מה שרן מנסה לומר,
אבל כיוון שאני רואה באומנות ובכתיבה בעיקר כלי לביטוי ולהבעת הרגשות, ולא רק כלי להעברת מסרים-- קשה לי עם הניסיון לכפות על עצמך לכתוב אופטימי גם אם אתה ממש לא מרגיש ככה.
מה שניסיתי לומר לרן הוא, שאני מעדיפה לדבר על "אני לא שוקע בעצבות" ולא על "אני לא כותב שירים עצובים". מי שמלמד את עצמו, גם במצבים הקשים, לא לשקוע בעצבות-- יראה טוב וחסד. וממילא גם לא יכתוב שירים מלאים בעצבות.
אבל מי שכן שוקע בעצב, וכופה על עצמו לכתוב אופטימי, זאת בעיה.
[ליצירה]
...
"שמפניה" היה הכינוי של אבישי רביב.
וחשבתי על זה שהמחלקה היהודית של השב"כ, בימים גורליים של דיבורים על פינוי גוש-קטיף, בטח רוצה 'לצוד' את הימנים הקיצוניים שעשויים להפריע קשות למהלך הזה..
אז במהלך הפוך למה שעשה אבישי רביב, שהתחזה לימני קיצוני וניסה להמריד חבר'ה צעירים, הפעם הם למדו את הלקח- ולכן הם שלחו מישהו שיתחזה לשמאלני סהרורי על מנת לקבל תגובות נגד ולזהות ביניהן את הפנאטים הפוטנציאליים...
איך הקונספירציה?
[ליצירה]
...
בקריאה שניה, התנגן לי "דרשתי קרבתך". ובצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך..
צריכה עוד לחשוב על זה.
אהבתי מאוד את השיבוצים בבית השני.
וגם את החריזה הלא-מחייבת.
--
ובלי טלית אי אפשר?
תגובות