בלילה יש זמן אחר.
והעולם, באור הירח,
זר ועם זאת מוכר-
מוזר
מתעתע.
בלילה אין לאן למהר.
יש זמן לבפנים, הוא צומח,
מתוק ועם זאת קצת מר-
נשזר
וכמהַ.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... כן, זה בכוונה (: ואכן, זה שם הרבה יותר טוב. פשוט הייתי נו-רא עייפה אתמול בלילה, כששלחתי את זה, והייתי צריכה להקריץ שם ברגע האחרון וזה מה שיצא.. (אני לא אוהבת לקחת שם מתוך השיר, אלא באמת- שם שנותן איזשהו נופך אחר..). כשנכנסתי למיטה חשבתי לי, "יא אללה, איזה שם דפוק.." ואז עלה לי השם הזה... תהיתי אם לצאת מהמיטה ולשנות את זה, אבל החלטתי שיש גבול. ושבאמת הלילה נועד לגדילה ולא לשינוי שמות של שירים (:. תהיי בריאה.. (ו-כן, את בהחלט רשאית להשתמש בזה..). [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה כן, השם הזה באמת יותר טוב מ"לילה אור". זה מוסיף. ואהבתי את המשחק של זר ומוכר - לא יודעת אם זה בכוונה או שסתם יצא, ששילוב האותיותשל זר ומוכר יוצא מוזר. אכפת לך אם אשתמש במשחק המילים הזה במילון שלי? אה, ואגב - השיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נפלא! את כותבת נהדר - ומעבר לזה מילותיי כושלות. [ליצירה]
- [ליצירה] איך את עושה את זה? לקחת נושא שכל כך הרבה כתבו עליו, ולצקת אותו במילים בצורה ייחודית כל כך? איזה כיף לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] * אוסיף על קודמי אך זאת: מ צ ו י י ן. סוערה =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... את טובה מאוד. וכבר לא פיצקית. אבל את יודעת את זה בעצמך. וזה קצת עצוב כי כשהיית פיצקית נגעת לי ללב כל כך, ו.. ועכשיו פתאום כולם מתבגרים ומשתנים ואתה עדיין אוהב אבל זה אחרת. (תקראי את זה בנימה הנכונה, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוווווּ.. ספוקייייי. ומצטרפת ל"הבל ורעה רבה" (מה זה השם הבלתי קליט הזה?) בנוגע לדוס וכו'. וזה גם לא שזה חלק בלתי נפרד מהיצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר. קטעי ניבים סתומים-- זה די. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אה, אגב, ב"מתים על הארץ", התכוונתי במובן המוות של המילה. לא במובן הסלנגי. נו נו, כל עוד הדרוזים לא עושים לנו כל רע אני לא רואה שום בעיה שהם גרים כאן. (או- גֶרים כאן). ואני חושבת שזו חתיכת כפיות טובה, לשרת איתם באותו צבא ממש ובאותה נשימה להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... עיין ביצירותיו של שמואל ירושלמי, ותתערה בסלנג המקומי (:. בָּרוּכָבַּא, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תראה, גם בשירה-ללא-כללים יש כללים... בכל אופן, אם ככה הוא כותב כנראה שככה הוא אוהב.. וזה אחלה. זאת פשוט היתה תגובתי העניינית לקטע הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... |מזדהה| [ליצירה]
תגובות