היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
ב"ה
אתה לא צריך להיות במקביל אליה, אתה צריך להיות ממש ממש ממש איתה! על אותו קו! חוצמיזה, ששבילי החיים פתלתלים למדי. אגב, אם אתה מאוד רוצה לפגוש אותה במהרה, אני ממליצה על המלצתו של חתלתול בפורומים בשרשור הקרוי "משפט הדוס השלישי".
רציתי לספר לך שעשיתי מבחן במתימטיקה ואז נכנסתי בשיחה עם המורה הבוחנת ומה הסתבר לי? אתה לא תאמין!
כן! כן!!! זה נכון!
לא מאמין?
תקרא שוב.
עדיין לא מאמין?
ריד מיי ליפסטיק: ישרים מקבילים נפגשים באינסוף.
דוגרי, נראה לך שלא שווה לחכות?
אני אופטימי.
איש.
[ליצירה]
אתה לא חייב ל
היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
[ליצירה]
איום ונורא
הכל.. הביצוע, המילים, הרעיון ואיך שהוא הונח..
בקיצר - סיפור פואנטה מעולה..
סירנו - מרגיש ממש איום ונורא
נ.ב.
זו רק תגובה, היא לא חייבת להיות יותר טובה מהמקור
[ליצירה]
אדפטיישן.
מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו..
הסרט מומלץ, וגם השיר :-)
[ליצירה]
חביב בהחלט
וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה..
מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..)
[ליצירה]
איזה חמוד :-)
טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :)
אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :)
אחחח... היו ימים...
תגובות