ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
נו שתזכה...
שרומן זה יאריך ימים... ושיהיה (אם אפשר) חושפני וגלוי לעין-כל... גם אנחנו, ככלות-הכל, רוצים ליהנות מזיווה של העיר ואף אם מרוחקים אנחנו ממנה מרחק אלפי מילין (תרתי משמע)...
[ליצירה]
לא בדיוק מסכים...
לא בדיוק מסכים, כיוון שאני יכול להעיד לך לגבי עצמי, שלפעמים מרגיש אני שחיי הם כמו פתיל בוער (בעיקר כאשר אני מתרגש, אוהב, בקיצור: אמוציונאלי), ולפעמים- כמו פתיל כבוי... אם חיינו היו כמו פתיל בוער
כ-ל ה-ז-מ-ן, אה, זה היה פשוט מ-צ-ו-י-ן !!!
[ליצירה]
חולק על זה שמעליי
מה, כ-ל אגדה צריכה להיות משהו חדש, שאף אחד לא חשב עליו בעבר? גמני חושב שהאגדה הנ"ל היא שילוב של כל היצירות (או: הז'אנרים השונים) שהוזכרו למעלה, ובכל-זאת, אהבתי. קבל ח"ח גדול, הראל.
[ליצירה]
הה...
יפה, הצלחת להטעות את כולנו! בהתחלה חושבים, שזהו שיר על אליעזר בן-יהודה (אב"י, כמו שכולם יודעים...) אבל לאור תוכנו של השיר נראה שהכוונה ל...הרב קוק זצ"ל? אהבתי מאוד, הראל.
[ליצירה]
וואאוו, גדול!!!
ומזכיר לי קצת את המשנה בפרקי-אבות: "...ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית-מנוס לך שעל-כורחך אתה נולד..." וכו'. וגם את הערתו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל על משנה זו: "אבל ברצונך החופשי אתה חי!" (כבר אינני זוכר היכן בדיוק הוא כתב זאת...)
תגובות