ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
אם זה אכן קרה-
אז זה חמור ביותר! (אבל שוב אעיר, בפעם המליון ואחת [גם אם הכותב לא ישמע לי, וכמעט ברור שלא ישמע לי] שלא הייתי קורא לקטע זה "שירה". לדעתי- קטע, המתייחס לאירועים אקטואליים, ואשר מופיעה בו הפנייה נורמטיבית ברורה, אפילו אם היא מופיעה בלשון "מצועצעת"- אינו ראוי לשם "שירה". נקודה.)
[ליצירה]
סליחה, אבל...
אינני חושב, שיהודי, ואין זה משנה מהיכן הגיע, מותר לו לשכוח את זהותו העדתית. זה פשוט 'פשע'! הנה אני למשל, 'מחזן' יצירות אשכנזיות, אך אני גם קרוב ליצירות יהודיות מגלויות אחרות, כמו למשל: רומנסות ספרדיות וכו'. האם זה אומר, שמחוייב אני לשכוח את מוצאי העדתי? בשום פנים ואופן לא! לכן רן, היה גאה במוצאך, אך יחד עם זאת, אל תשכח שאתה חלק מכלל-ישראל, לטוב או לרע!
[ליצירה]
'סקוטיה'???
לי זה עשה אסוציאציות עם: א. סקוטלנד, ב. נובה סקוטיה (כמדומני שזה בצד המערבי של קנדה...), ג. סקוץ' (יעני: 'וויסקי'...). מה זה רן, התחלת לשתות לשכרה לעת 'צעירות'??? (אתה רואה? הפעם לא חשבתי על מוות ומחלות, ב"ה !...)
[ליצירה]
היי גאיוס..!
צריך לתת לו, לאדון ירושלמי- קצת קרדיט על השיר הזה! סופסוף אני מרגיש, שהוא בדרך הנכונה... על שיר זה ניתן להגיד, שהוא יותר טוב משיריו האחרונים, כיוון שהוא לא כל-כך חד-משמעי כמותם, ואפשר להחילו- לא רק על תקופתנו...הוא יותר אוניברסאלי ומעורפל מבחינת המסר שהוא נושא. יפה אדון ירושלמי, המשך כך!
תגובות