צריך לפתוח פתחים לאיוורור
בנפש הקודחת
חלון אל טוהר השמים המכוכבים
לתת לכל המחשבות לשקוע
לתת לסיבוכים להפרם כמו מעצמם
להתרוקן.
אולי הרוח תלטף אותנו
באויר הקר הנוגע
אולי נהיה יחד ונשמח
ונִשַלֵו
[ליצירה]
טוב, אז ככה:
מצטרפת לקודמיי - הסיפור באמת כתוב טוב. מרתק. אתה כותב מעולה.
אבל התוכן, התוכן... חולני קצת, לא ככה? כבר אין דרכים אחרות לשמר את האהבה, או שהן בנאליות מידי?
חשבתי בהתחלה שזה סיפור על חיי נישואים ועל אהבה שהשנים שוחקות, משהו שכל אחד יכול להזדהות, אבל הסיפור קיבל מפנה לכיוון לא לגמרי מציאותי ולכן קשה באמת להזדהות.הסכמתי עם חתלתול.
בכל מקרה, כיף לקרוא אותך..
[ליצירה]
שיר טוב וחזק
הזכיר לי שיר של רועי זמיר מאתר זה, שיר שנקרא "קרבות בודדים". רוצו לראות. אם כי לדעתי האתגר הגדול בחיים זה לדעת לשלב את שני המישורים - הרוחני והארצי - שהרי בני אדם הננו, לא ככה?! והאדם מורכב מחומר ורוח שמטרתם לצעוד יחדיו.
אז אפשר לכתוב שירים על חוסר הצלחה בשילוב הזה, אבל אני מקוה שבחיים זה יצליח יותר...
[ליצירה]
*
חבר'ה, מה קורה? מה כל הדיבורים האלה על זמן חופשי ומרחב מחיה? הנישואים זה הדבר האמיתי, שכחתם?! נכון שהקטע הנ"ל מצער מאד, אבל הבחור הנוטש בקטע הוא יחידי ולא משקף. בע"ה תמצאו כל אחד את האשה המתאימה לו, שתכיר אותו ותדע את הצורך הזה שלו במרחב ובעצמיות, וביחד יהיה לכם הכי טוב שאפשר. בלי שום צורך לברוח אחד מהשני וממחויבות, להפך.
כנראה שלזה קוראים התבגרות...
[ליצירה]
יופי של דימוי שמתפתח לאורך השיר.
הכותרת מצוינת.
האם מיץ פטל מכוון לחיים הפשוטים ביחד?אני מתכוונת,אחרי כל ההו-הא והצלצולים של ההיכרות והחתונה?(גם אם לא,זה יכול להסתדר יפה)
'אבל אני זג' - ולא זוג; אבל בע"ה עוד ישברו כוס והוא ישקה אותך מהגביע.
אהבתי.
תגובות