כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
לי נראה כי הכיבוש הוא כקתרזיס עבורך ועבור השמאל הקיצוני מיליטנטי, שאלמלא כן לא הייתם יודעים את נפשכם הכיצד לתעל אל תחושות האשם הכבדות שלכם על היותכם קיימים כאן על אף הכל.
מיותר לציין כי תחושות אשם היו מנת חלקם של יהודים רבים בכל מהלך ההיסטוריה, עוד לפני היות ה"כיבוש"
[ליצירה]
עזר ויצמן -מנהג יהודי הוא שאין לדבר סרה במתים, אמנם כלכל אדם היו לו מגרעות, אבל אני מתמקד בטוב שבו -מצווה ו מסורת ביקור פצועי צה"ל,משפחות חללי צה"ל וקרבנות הטרור, הוא התחיל את המסורת הזו,
לא היה פצוע אחד שלא ביקר במהלך כהונתו, באסון המסוקים בשנת 98 כמדומני הוא פקד את כל אחת מע"ג המשפחות של הנספים
אלו דברים שאין להם שיעור:
הפאה, והבכורים, והראיון,
וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה,
והקרן קיימת לו לעולם הבא:
כיבוד אב ואם,
וגמילות חסדים,
והבאת שלום בין אדם לחבירו;
ותלמוד תורה כנגד כולם.
[ליצירה]
שינוי
כתבת:
על צמרות העצים,
חסידות, תשזורנה קֵן.
ומה עם:
בבתי המדרש
חסידים, ירננו על משכבותם
ורוממות אל בגרונם
ומה עם:
על גבי שולחן שבת
חסידים ירננו בטיש
האם חשבת על מוטיבים חסידיים בשיריך?
תגובות