ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
השמים לא נפלו
הקירות לא רעדו
האדמה לא נסדקה
ובליבי אין מועקה.
ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
החלטתי לתקן את עצמי.
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
אהההההההה
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
מאורה (ואחרים)
כוונתי ב"חזרה בתשובה" כאן היא לא לשבת שלוש שנים בישיבה וללמוד תורה. ואתר זה לא אמור לעמוד בסטנדרטים של הלכה (מי שציינה וידוי על חטאים בין אדם למקום והיכן הוא אמור להעשות). כוונתי כאן היא שלא ברור מהשיר אם הכותב בא לספר לנו על סטיותיו או על חיבוטי נפשו וחרטתו. אם מדובר על אפשרות א', אז המסקנה די ברורה, לאור מקרי הצנזורה מהעבר.
[ליצירה]
.
תודה על שעור ההסטוריה והתרבות הקצר. מוזר שאנחנו (טוב, אני. לא נכליל) נולדים, גדלים וחיים במזרח התיכון אבל לא ממש מכירים אותו.
אם כי, מצד שני, רוכשים חלק מהמידע בצורה חווייתית וכואבת.
[ליצירה]
.
טוב, כמה דברים:
א. לא הבנתי מה הקשר של הממותה לסיפור.
ב. מה יש לך מחצילים? איכסה.
ג. אני חושב שהמשפט : "אני קקטוס מוטנטי רשע" הוא אחד מהמשפטים הגדולים ביותר בתולדות ספרות האינטרנט העברית.
ד. גיליתי טעות בסיפור: לפידל קסטרו אין חזיר מחמד, יש לו שפן פלאים.
ה. הסוף צפוי מדי. כמו כן, הסיפור קצר מדי, יש מקום לעוד כמה פרקים.
[ליצירה]
אממ.. לאחר קריאת התגובה של בן..
אז כנראה שלא היה מקום באמת לשיר הזה.
הייתי תמים כשחשבתי שמדובר על כתיבה ביקורתית, ומסתבר שמדובר על אוטוביוגרפיה..
מקווה לפחות שכתבת את זה כדי להתריע בפני אחרים הגולשים בצ'טים על מנת שלא יתדרדרו למצבך, וזאת אחרי שחזרת בתשובה, אחרת אין לזה טעם.
[ליצירה]
-
אממ.. את יודעת, זה לא אמור להיות "הקדשה תחת הקדשה"..
אבל שלך יותר מחוכם. אז אני זכיתי ביותר כבוד. לא?
ואת, אל תקדישי כל כך הרבה מאמץ לאנשים שמעצבנים אותך. ככה הם יעצבנו אותך הרבה פחות ויתעצבנו בעצמם הרבה יותר. בכלל, הכי טוב לא להתעצבן.
תגובות