מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] ***** ...יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם, יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת, יום גבוה ונישא עד גגות חבלי כביסה ומחספס כאספלט שבכבישים. אך מוזר איך יום כזה מתפעם לו בחזה ומתנוצץ בעיני האנשים. (יוסי גמזו) [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תשני את העימוד לעימוד של שיר? ומצטרף לברכות, ברוכה הבאה לעיר הגדולה באמת (הרשת). [ליצירה]
- [ליצירה] |*****| ולדעתי- אולי גם נסתרת, הנמען האמיתי לאו דווקא ידוע לקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** ואני נזכרתי בשורה: "אדם המחופש לחייל" [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! לא מבוסס על סיפור כלשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד... מזכיר את הסגנון של יודה עמיחי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] השתגעת? להכניס מי רגלים למקדש? טיפת כבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! הומור וכובד ראש משמשים בערבוביה. [ליצירה]
- [ליצירה] בטוח יש פה איזה עומק. צריך רק למצוא אותו. את הסיפא ממש לא זכיתי להבין. אולי ננסה מחר. [ליצירה]
תגובות