מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
מוכר...
מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו?
בכל אופן, זה שיר יפה....
[ליצירה]
נו בטח שברל לא מעניין אף אחד, אם כל מה שיש בראש זה גוגל. התנך החדש של הצעירים. אם אתה לא שם אתה לא קיים. הבעיה רק שאתה מקבל תוצאות גם אם אתה כותב באנגלית במקום בעברית. תנסו.
פלא שלא שומעים על גובורואי? פלא שר' מיכל לייב מעורר גיחוך? שפתח תקווה זה קבוצת כדורגל?
אייייי..
[ליצירה]
תיקון טעות
לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו
[ליצירה]
הזכרת לי משהו שקראתי פעם. הרב אורי שרקי כתב שם שבעיני היהדות יופי מצוי היכן שיש חיים וזו בעצם הגדרתו, לעומת התרבות היוונית שהכניסה את היופי לקטגוריות, מה שמכונה "אסתטיקה".
תגובות