מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!. נדמה לי שיש סתירה בין שם השיר לתוכנו. אולי זה יכול להצביע על הבלבול בו אנו מצויים בכל הקשור למקדש. לשאלתך "לשמחה מה זו עושה" חשבתי שאולי השאגות האלה בעומקו של דבר הם סמל לכך שבאמת אנחנו קצת שמחים על זה שבית המקדש חרב, ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אללי אשר יגורנו בא לנו [ליצירה]
- [ליצירה] אופס היו אמורות להיות *חמש* [ליצירה]
- [ליצירה] ...אם ציפורים אינן שרות המוות פה מולך [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לבוא פה המשך: ובכן, אדוני ראש החוג, אמנם טרם הצגתי את עצמי, אבל אני...??? [ליצירה]
- [ליצירה] ***** שמתם לב לשם, כן? [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה המקורית- [ליצירה]
- [ליצירה] רבותי, החגיגה נגמרת. הנה המשורר מחרז חרוזים וכל חכמתכם פתאום נעלמה כי אם הייתם מעט אובייק טיבים הייתם שואלים למה ועל מה: למה זה משנה בכלל מה מרב אוהבת וכמה ועם מה כן ועם מה לא כן מחר לא היום ולמי היתה אי פעם בתולדות האומה דודה שנשמעת כמו עצירת פתאום ועוד כהנה וכהנה שאלות המון למשל איך אפשר להעיז לא לאהוב את כל המועדים אותו דבר ומה זה נצ'ס ואם בכלל יש מילה כזאת במילון זאת לא רק קור אבשלום יודע מכבר [ליצירה]
- [ליצירה] היום יום הולדת היום יום הולדת [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
תגובות