חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
[ליצירה]
היום כל מי
היום כל מי שעולה לאוטובוס צריך לקחת בחשבון שח"ו ייתכן שעליו יצטרכו לשבת...
אחת מהצד, התאהבתי בכתיבה שלך עוד מהסיפור "מפגשים" - חבל"ז.
[ליצירה]
מזכיר
השיר הזכיר לי את תקופת ילדותי בה בלעתי בשקיקה את ספרי הילדים והנוער שדיברו על אז - התקופה ההיא שלפני הקמת המדינה.
איך רציתי לחיות ולהיות כמותם.
השיר שהבאת הזכיר לי תקופה זו.
[ליצירה]
וואווו ואווו ואווו
סליחה על הוולגריות, אבל אם אפשר הייתי גם מוחה כפיים ודמעה.
סוערה - פשוט מעולה, כמה משמעויות, כמה ניסוחי לשון שירשמו על שמך בעברית לדורות עולם.
אהבתי: "על אברת תוחלת"
"ובעת הגיע, לעת מגעת".
כשאת מוסיפה יצירה - נא הודיעי לי באי מייל או במסר או על כנפי יונה נחפה בכסף.
:))
(ד"א - חשבת אולי ליצור מחברת: "מהמחברת של סו")
אויש, בטח הרסתי לך עכשיו הכל.
(יו, איזה כיף)
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
וואוו!!!!
רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק.
ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת?
[ליצירה]
כתיבתך מדהימה.
ובכל זאת, כמה שאלות:
א. לא הבנתי את הקשר בין הבית האחרון לראשונים.
ב. הניגודיות לא מנוגדת מידי חום לוהט, מדבר שלא מחזיר הד, ואין קירות - מול - אקווריום (קירות זכוכית), צונן (הפוך מחום). לא ירדתי לעומק דעתך בכך.
עכשיו לאחר קריאה שנייה, אולי הבנתי.
הלוהט השורף של הסביבה, המרחב האינסופי של הסביבה
מול הסתגרותה של הנערה ובדידותה, ומוגבלותה בתוך קירות הזכוכית.
האם לכך כוונתך?
ועצה לאותה נפש מדוכאה של ילדת עיני החול:
אם תמשיכי לתת לגיטרה לשמור על הבטן
אם תמשיכי לתת לניגון לשמור על האוזניים,
הרי שלא תוכלי באמת להיפתח למרחב האינסופי ולשמוע גם את השקט שבלהט.
תגובות