חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבתך מדהימה. ובכל זאת, כמה שאלות: א. לא הבנתי את הקשר בין הבית האחרון לראשונים. ב. הניגודיות לא מנוגדת מידי חום לוהט, מדבר שלא מחזיר הד, ואין קירות - מול - אקווריום (קירות זכוכית), צונן (הפוך מחום). לא ירדתי לעומק דעתך בכך. עכשיו לאחר קריאה שנייה, אולי הבנתי. הלוהט השורף של הסביבה, המרחב האינסופי של הסביבה מול הסתגרותה של הנערה ובדידותה, ומוגבלותה בתוך קירות הזכוכית. האם לכך כוונתך? ועצה לאותה נפש מדוכאה של ילדת עיני החול: אם תמשיכי לתת לגיטרה לשמור על הבטן אם תמשיכי לתת לניגון לשמור על האוזניים, הרי שלא תוכלי באמת להיפתח למרחב האינסופי ולשמוע גם את השקט שבלהט. [ליצירה]
- [ליצירה] השילוב של מערת קבורה (מוות) מול פרחים פורחים (חיים) הוא שילוב חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עמוק!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מימי תפוז העליזים שאינם עוד, וחבל. היום החלטתי לפרוש משם כנראה סופית בל"נ. [ליצירה]
- [ליצירה] אצלי מתקשר השחר דווקא לרוגע ולא לאש. הנץ - אש. אבל כל אחד וטעמו הוא. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו היסב את ליבי אבל לא היה צורך. כי כבר קראתי אותו ממש כשהתפרסם פה, ונהניתי מהזרימה של השיר. מה זה, אביב? פארודיה על נ-נח-נחמ-נחמן- מאומאן. תחמן. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי, אביבי, שכיוון שחצות ומחצה כבר עבר חלף הלך לו, ולכן שקעה שמשו של ירושלמי בשיר ילדים מדהים זה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול - הבנתך עמוקה מני ים רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!! אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי וייי אויי ויייי אויי ויי אויי ויי אויי ויייי לנין - איך זאת עשית לנו? הלהרגנו אתה אומר? כי מתנו גם נשפכנו מצחוק - אינו גומר... בירושלים עיר בירה, ישנו שמואל אחד, בעת אשר אותו עזבת לבבו כה פחד... אויי לנין... אוי מנהיג מדוע מתת כה צעיר, 140 שנות חיים הם מוות כה מהיר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו ואווו ואווו סליחה על הוולגריות, אבל אם אפשר הייתי גם מוחה כפיים ודמעה. סוערה - פשוט מעולה, כמה משמעויות, כמה ניסוחי לשון שירשמו על שמך בעברית לדורות עולם. אהבתי: "על אברת תוחלת" "ובעת הגיע, לעת מגעת". כשאת מוסיפה יצירה - נא הודיעי לי באי מייל או במסר או על כנפי יונה נחפה בכסף. :)) (ד"א - חשבת אולי ליצור מחברת: "מהמחברת של סו") אויש, בטח הרסתי לך עכשיו הכל. (יו, איזה כיף) [ליצירה]
תגובות