אני שלב בסולם
סולם המוביל לאהבה,
כל אחת חייבת לדרוך
לעבור אותי ברגלה
יחפה או נעולה,
בדרך אל האהבה
האמיתית,
כשאני נותר מאחור
כמו צל שחור.
אני שלב בסולם,
בלעדיי לא תמצאנה
אהבה ואושר.
אני בעל סגולה
מעם סגולה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
החלון ושברו- בחלום נכנסים כל הפחדים הכמוסים ומתפרצים. אנו עוצרים את הפחדים כשאנו ערים, אך בחלום אין לנו שליטה עליהם, כמו שאין לנו שליטה על הפנטזיות שלנו.
מעניין כי במשפטים הבאים אתה טובע בחול ולא במים, זה רק מראה על חוסר ההיגיון בחלום.
"חלמתי וטיפות חול על לשוני
ויורדות במורד גופי
גרוני יצא קול מתים קול גרוני נחנק"
[ליצירה]
----
הם כל כך שמנים מעונג
שאם תירי בהם כדור בעכוז
הם לא ירגישו שירו בהם,
הם לא יותר מוכשרים
ממני או ממך
אבל בכל זאת הם שם
בעזרת פרוטקציה
של בן דוד
של סבא
של השכנה
של שולה
שגרה ליד
סבא גרונם
אי שם
בקוצק
[ליצירה]
יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות.
אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני.
מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו
[ליצירה]
---
מספיק לראות את שתי עצרות העם שהתקיימו בשבוע שעבר:
האחת בירושלים לאחר טבח נוסעי האוטובוס
השנייה בעזה לאחר חיסול מרצח החמאס:
זו בירושלים הייתה עצרת תפילה שקטה ומופתית, לא נשמעו קריאות הזויות, הקהל התפזר בשקט, הייתה קריאה לחשבון נפש.
זו שבעזה הייתה עצרת השתוללות, יריות באוויר, מילות רצח, מילות נקמה, מבלי מילה אחת של חשבון נפש עצמי או קולקטיבי.
פשוט:
אלו הן שתי תרבויות שונות לחלוטין
תגובות