"לא כל היתושים זורמים אל הים"
אני מצהיר
ומעיף מבט לעברך.
את שקועה בספר החדש
שחבר לשעבר קנה לך
ליום הולדת.
"ואין דבר העומד בפני הלצון"
אני מוסיף.
את בשלך
מפזמת את השיר שלנו
מפשפשת בעבר שלכם.
מרקינוסטטוס זון גלר
-
אספדיסוס לדנה פורטה וייה קולומדיכוס.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה, אוהבת עוד יותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני צופה בה לועסת את שברי הזמן ואז מנפחת מנפחת מנפחת ומתפוצץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולת להישאר בחדר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך רך ואמיתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי נורא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר. לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] השינוי שהכנסת הופך את זה לעוד יותר מזעזע. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה ה"קשקוש" הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] חלומות... [ליצירה]
- [ליצירה] לטובי הקטן. אדם מפרסם שיריו בין אם לעצמו בין אם לאחרים. זכותך לאהוב, זכותך לא. נימוסין, דרך ארץ, עברית תקינה. זה הכל. צא ולמד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כן. הדמויות הם בחור ובחורה. תירגעו!! [ליצירה]
- [ליצירה] וזה קרה כי זה היה צריך לקרות ולגמתי ונספגתי בתוכך ואפילו שירד כאב כי הרחבתי שפתותייך וזרמתי ותוכך. ועם כל זאת החזקתי בידך ובליטוף קל אמרתי יבוא עוד ויעבור. [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב, השיר שוּנה. להנאתכם!! [ליצירה]
תגובות