בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
[ליצירה]
אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה.
אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל.
למה קראתם לי חופי הפלא?
עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם.
מקסים. לאהודות.
[ליצירה]
רואים
רואים את הסדקים, וכן הסדקים רואים את החיים ששחקו אותם וערפם החשוף למול עיננו שרואים רק את הצל השחור שלהם את החלל שנותר ממה שהיו בימי בחוריהם טרם נהיו לחורים אפלים.
החיים שוחקים ועושים אותנו לשחורים.
"אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש"...
וחולות התחככו בי ורוחות זעפו מול פני התמימות,
אל תאמרו שאשמתי, פנו לאל הרוחות
שישים גבול לחול כפי ששם לימים
שימנע מהטבע לפגוע בתמימים.
הסדקים בסלעים לא נפצעו בסכין,
זו שחיקה איטית של שנים,
זו חילול איטי מבפנים
והחושך הוא רק הצל של אבני חן צעירים.
אהבתי, מדהים!
[ליצירה]
חברה, תודה על התגובות.
בקשר לטויות שהיו, אוכל לתרץ שזה מה שקורה כשנועלים נעליים צבאיות (אפיצו"ת בלע"ז).
אגב, היצירה עברה הגהה של נעלול כך שנראה לי שהיא כבר רהוטה ואתם יכולים ללכת בה בביטחה.
תהנו ושבוע טוב.
הלך.
[ליצירה]
טוב שלפחות התחושה עברה
קורה שיש לילות שלא ישנים, את יודעת נדודי שינה,יש שסתם נודדים, ויש שנכנסים לאקסטזה פרועה, שוכחים שזה לילה ואמורים לישון בו, אז רצים!