כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
[ליצירה]
כמה יפה! קליל, זורם ופשוט-טוב!!!
הנושא (מקורי, אין מה לומר), הביצוע-משובח (בלשון המעטה), הניסוח-נפלא וחד (ואין בכך אף לא טיפת הפתעה).
עוד אחד נפלא מבית היוצר של אדם צחי!!!
שמחתי לקרוא...
[ליצירה]
הרעיון נחמד- במיוחד השורות האחרונות מכניסות בו טעם. אבל זה לא כתוב כשיר בעיני, זה לא מעובד, זה לא מנוסח ולא מלוטש, יש חזרות ואין מבנה/מקצב. אני מציעה לעבוד על זה עוד, אולי לקצר וודאי שלשכתב ולעבד עד שתגיעי למעין האמיתי של היצירה הזו, וסליחה אם דבריי מהווים קוץ בדרך לשם :)
[ליצירה]
קליל.
השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון...
[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
תגובות