כיצד תחריש וליבי
זועק
אליך, אותך
ואתה-
מתעלם
ובדידות נוראה
ואין שמש ואין
יום ואין
לילה
ושקט ומנוחה
ואין
אושר
לא עוד
ושמחה
ורק עצב
שולט
והולך ומתפשט
הדממה הזו
משתקת
ושתיקתך,
מה היא
מרמזת?
ולא נותר לי
דבר.
[ליצירה]
נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :)
הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"...
[ליצירה]
יותר טוב, בהחלט משופר. הכנסת את השורות שהמלצתי- זה מוסיף, אבל גם קיצרת וליטשת-וזה מצויין.
אם יורשה לי: כשאתה בא להציג ניגודים בשיר (למשל-שקיעה ושחר), כדאי לנסח זאת בניסוח פחות בנאלי למשל- "לא הבטחתי לך שקיעה ולא את אור השמש", או- "לא הבטחתי את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר".
וכך לגבי שאר הדימויים הרלוונטיים.
תגובות