[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
סיפור כתוב טוב..
אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס"..
באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..)
אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת...
[ליצירה]
גמני! גמני!
אנא עזרו לי ידידי
בין הצ'יפס, הבוטן והפאי
להבין דבר פשוט
לא גנטיקה או שיבוט
איך שיר כזה חשוב
עם מאכל כל כך אהוב
הופך עורו לשידוכים
בין מרב למר פרחים?
צועק אני בקול גדול
לפני שנאבד הכל
החזירו עטרת הבלינצ'ס למקומה
השאירו אותה בלי טבעת והינומה
כי זאת יודעים כל אחת ואחד
בלינצ'ס לקינוח הוא עם שוקולד בלבד
ואם תמשיכו בדרככם הרעה
ולחופה תשאפו בכל עת ושעה
אנקוט אני בצעדים שכוחי אל
ואביא הנה, את ירושלמי - שמואל!
[ליצירה]
לא אהבתי
אבל זה נוגע בדיוק שם בפנים, במקום ההוא, אז כנראה זה טוב.
אה, ואולי כדאי לקרוא לזה "ימים כתיקונם".
ובגלל שזה מנהג לתת כאן כוכביות (כך נראה) - כוכבית.
[ליצירה]
מסכים עם שיר.
ובנוסף - הקטע עם 'לשבור קופות חיסכון' (צריך לעשות באמת a monkey saving במקום החזרזיר המסורתי..) הצחיק אותי בהתחלה, אבל עם הזמן הוא איבד מטעמו (כשהוא חוזר בכל פזמון שוב ושוב ושוב רק עם השינוי בהמשך)
תגובות