את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה יפה, אפילו יפה מאוד! הסיום קצת קטוע לי- ואולי זה מה שיפה כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נפלא, רגיש, עדין, תוכן קסום... יצירה נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה יותר מנפלא! קסום וכתוב נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!! כמה מיוחד, יפה, רווי ב... ב... מלא תוכן, מעורר, קוסם. פשוט מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך כל שיר מבטא את רחשי הלב, איזה כיף לקרוא רחשי לב שכאלה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה! קליל, זורם ופשוט-טוב!!! הנושא (מקורי, אין מה לומר), הביצוע-משובח (בלשון המעטה), הניסוח-נפלא וחד (ואין בכך אף לא טיפת הפתעה). עוד אחד נפלא מבית היוצר של אדם צחי!!! שמחתי לקרוא... [ליצירה]
תגובות