הוא מחפש אותך בנרות.
מציץ תחת המיטה
מאחורי הדלת
אולי בחדר הכביסה
במזווה
מתחת השולחן הגדול במטבח
בתוך האגרטל
אין סימן.
לפני שהלך לישון
הדליק את הרדיו לשמוע
קולות מאוחרים של לילה
ואז
בהבזק מוחין פתאומי
הוא נזכר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה ליתוש! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יכול להיות זה או זה. ( אך אני התכוונתי לבן אדם. בתחילה כתבתי : "היא קוראת אותי כמו ספר שירה..." ). [ליצירה]
- [ליצירה] ויש בך את הכח? לי, נראה שכן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אם רק היה מסתדר לו החרוז האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] נרגילה הללויה, נרגילה! [ליצירה]
- [ליצירה] אח! ריימונד ריימונד [ליצירה]
- [ליצירה] אכן [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מתחיל טוב. יותר נכון הבית הראשון הכי טוב. אחר כך הופך לנדוש ולא מרענן. [ליצירה]
תגובות