האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר... משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה... אבל- קטונתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שבע ייפול צדיק- וקם! תרכז שוב את מחשבותיך, תידלה בשנית המידע מבין קירות ליבך ותן לאצבעות, גם זו הפעם, ללכת במקומך. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הסרתי דאגה מליבי, תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים- פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] כל עוד תשאר בעניין הנותן ולא המוכר, תרוויח המון! כתוב נפלא ומעורר רגש! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא- ההקבלה מצמררת. עצוב. כל כך עצוב! [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב, פתיחה נפלאה! כתוב יפה ולשם שינוי- גם מובן, קריא, זורם, מרגיש ומרגש. אהבתי! [ליצירה]
תגובות