האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מסכימה איתך הפעם- צחית, אני חושבת שזה יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מדוייק כ"כ. מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומצויין, ניסוח משובח, תיאור מדוייק, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אסף, אני אחשוב על זה. השלוש נקודות הן חוסר בבחלטיות בסוף- זה עוד לא נגמר יש המשך שלא כאן כרגע ויבוא.... תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה פשוט מקסים, תפארת היצירה. נוגע הכי עמוק שאפשר. כתוב נפלא, רווי משמעות ורגש- יותר ממשובח! [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעביר את התחושה שלך- כך גם ביצירתך השניה, בקריאה אפשר לשמוע את שמתחולל אצלך- וזה כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים. לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש: החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה... לעניות דעתי, כמובן.... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! מהנה ביותר, קולח וכתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
תגובות