[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
[ליצירה]
משמעות!
הזדהתי עד הסוף. אבל לבסוף מה לעשות יש לו משמעות אם למשל אני ועוד יוצרים נשתדל לכתוב עם משמעות או שנכתוב מהלב כשזה בא אז נתישב או שנשב ונחכה שתבא המוזה, הנה השפעת.
ואני שואל האם מותר לנו לשבת עם אורך רוחנו ורוחבה ולחכות למוזה או שמא עלינו לפעול במעשים???
בכל אופן נגע בליבי, תודה.
בעז.
[ליצירה]
נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?)
באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי.
(אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.)
3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד.
*מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב.
אשמח להסבר.
[ליצירה]
אוי לו לדור שאלו רבניו. קרן הרבנות ירדה. הרבנים אינם מוכשרים עוד להנהיג את הדור. "עניי עירך קודמים"
הרב חייב לדעת מה קורה עם בני משפחתו דבר ראשון.
אבל אנחנו רואים הרי מי כונן את הממשלה? הרבנים.
כמו במדבר - גדולי ישראל, המרגלים, הוציאו דיבה וחז"ל אמרו, שהיו צריכים ישראל למחות בהם. והם הרי היו דור עבדים, ובכל זאת.
מאיר אתה עוד עדין ובכלל לא מחוספס...
כל אחד יבור לו רב כלבבו. יחי הרב פרידמן!
[ליצירה]
ברגע שכתבת "הוא" אז הקורא מצפה לדעת מי הוא זה. את לא מספקת לו אפילו רמז בדבר הזהות שלו .
המשפט "הוא ממשיך בדרכו" חוזר שלוש פעמים ואמור היה להיות מועצם כל פעם מחדש מרגש וסוחף (Pאחרת זה מיותר). ה"אך" הוא ממשיך... חסר את הגורמים שיפתו אותו לא לעצור.