[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
אהבתי את לאכול תפוז 1 . שורותיו מהודקות, כל מילה צמודה לקודמת ויש הרגשה של אחידות. באותו קנה: הוא תפוז אמיתי, תוסס, חי, עסיסי ועוד.
בהתחלה חשבתי שכל הפעולות מתיחסות ללימוד התורה.
אם תפוז 2 פחות הזדהתי. הוא אינו משדר מסר של תפוז בכלל, אלא של רוחניות יתר עד כדי שקיפות.
מעניין מאוד. מומלץ!
[ליצירה]
אהבתי
השורה האחרונה קצרה מדי ונתקעת. מעבר לזה אהבתי. לא הבנתי בבית הראשון: יכול להיות בין אלפי אנשים או בתוכך? הרי את מדברת רק על מקום אחד: הוא שבתוכך. תעבדי על זה. וזה לא קטע אלא שיר.
[ליצירה]
משמעות!
הזדהתי עד הסוף. אבל לבסוף מה לעשות יש לו משמעות אם למשל אני ועוד יוצרים נשתדל לכתוב עם משמעות או שנכתוב מהלב כשזה בא אז נתישב או שנשב ונחכה שתבא המוזה, הנה השפעת.
ואני שואל האם מותר לנו לשבת עם אורך רוחנו ורוחבה ולחכות למוזה או שמא עלינו לפעול במעשים???
בכל אופן נגע בליבי, תודה.
בעז.
[ליצירה]
אז - האם זה סימן לסוף כותב הסתרים? סתם סתם..
הרעיון ברור מאוד למרות הדרך המסובכת.
אכן, עת מעשים וביתר שאת. רק נדמה לי שהכאב עוד טרי מדי, אבל הקריאה נכונה וטובה!
אני משנן: "החזיקו חבלים, לשארית המחר
קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
סתם שאלה: האם הפנים אל פנים נקרא בעינך מעשים?
האם יש לזה סיכוי או קצת תלוש מהמציאות וחלמאי.(למי שמאמין שמשאל הליכוד הוכרע בעקבות הפא"פ)
[ליצירה]
אני יודע
קראתי בפעם הראשונה מהר (יש לו קצב משהו)
וכלכך נהנתי, שהמשמעות לא עיניינה אותי כלכך. רק הצלילים הרנינו אותי הצחיקו ומלאו אותי גיל (אני רציני)
רוח טובה שורה עליי מאז קראתיו ועיניי צוחקות.
כתוב נהדר עושה חשק להתגלגל באושר - המלצתי!