[ליצירה]
אני דווקא אהבתי מההתחלה את הביטוי " ריק של מלאות."
גם בלי ההסברים של סתמית , זה נשמע לי מתאים לאמירה, למשמעות.
(סתמית- בכל זאת ההסבר מאד יפה, דימוי שלא בהכרח שהייתי מגיעה אליו...)
[ליצירה]
להסביר?
גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב.
אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא...
אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר...
[ליצירה]
סתמית, קראת את 'גבעת ווטרשיפ'?
סתם הזכיר לי.
השיר יפה.
אחשוב עליו עוד, את זה אני יודעת.
את ההתחלה הבנתי, והזדהתי, אבל-- ריק של מלאות. צריך להקדיש לזה עוד כמה קריאות.
[ליצירה]
זה לא "מלאות של ריק"?
ניסיתי להתחבר ל"ריק של מלאות" ולא הרגשתי אותו. לעומת זאת, "מלאות של ריק", אני יודעת בדיוק מה זה. לא מה זה אצלך, אלא מה זה אצלי, שהתחושה של הריק כל כך מציפה, שיש לה משמעות, שהיא תופסת מקום- לא פחות ממה שתופס דבר שהוא כאילו, ממשי וקיים יותר מן ה"ריק", שכשאתה מלא בתחושה הזו, אתה לא יכול להרגיש שום דבר מעבר לריק ריק ריק ריק..
אבל אולי רצית (חוץ מלפרוק) להשאיר אותנו מהורהרים לגבי המשמעות של הביטוי.. אולי שנחשוב שיש שם עוד משהו מעבר לכלום..
חזק ואמץ!
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
זה לא עוזר!!!
שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום.
איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית?
בברכת "אני תמיד משקר".
[ליצירה]
לא להרוס!!!
אני צריך למלא את השורות הראשונות בכל מיני מילים מוזרות כדי שאנשים לא יבינו מה תוכן התגובה.
נראה לי שזה מספיק.
נני אחרת, בגלל התגובה שלך ידעתי בדיוק למה לצפות! הרסת לי!
ממזר, רעיון חמוד להפליא!
[ליצירה]
להביע הערכה באותיות זה קצת קשה
זה מעבר ל"עוצר נשימה".
זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו.
אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי.
תודה.
ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים.
וגם על זה,
תודה.
[ליצירה]
אהבתי
יש בעולמו של האדם כמה מערכות יחסים, ודמיון רב בינהם (אל עצמו, אל זולתו-בנזוגו לעיתים, ואל א-לוהיו. כך לענ"ד).
כמה יפה הוא האדם העומד וזועק אל א-לוקיו, כמה יפה הוא האדם הצועק על א-לוקיו.