[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
גפרור- אנחנו לא מתנגדים להתנתקות מסיבה פוליטית, אלא קיומית, אישית, בראשיתית.
מי שלא ידע מעולם חיבור מהו, כנראה שלא יבין את הטרגדיה שבהתנתקות.
חוץ מזה, השיר לא נכתב על ההתנתקות בדווקא, אלא על קריעה פנימית שההתנתקות היא מטאפורה אליה.
[ליצירה]
פיספסת!
ממך הייתי מצפה ל:
הם
---
ערימה סבוכה של ידיים ורגליים ושיער שטני עם חלקיקי עור קנדי, מרוחים על הרצפה לאורך 13 מטר שזה המרחק שעובר גוף במהירות מסוימת שפוגע בגוף במהירות אחרת...
או משהו בסגנון לפחות... יופי של כתיבה. וגם ידע לא מוסבר בתרבות אמריקאית שאני לא מכיר..
[ליצירה]
מישי
יש לך חוצפה, בחיי.
קודם כל, כתבנו את זה ביחד, תטרחי להכנס לניק החדש שלנו ותראי שזה כתוב שם.
חוצמיזה, אם לא תתחילי להרגע אני מוחק את הר' באחרת והופך את זה ל"מישהי אחת", כותבת ותיקה ויצירתית, שלא מגיע לה קיפוח.
אז תירגעי.