לא אלך בשביל
רק מפני שיש בו צעדי רגליים
אלא אלך בשביל
שבו תטבנה ללכת רגלי.
לא אתן לדבר להסתיר לי את השמיים
ואמשיך ללכת
י ח ף
בשבילים של חיי.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יחף!!! אחח, קנית את לבי. זה ממש-- יפה. (כמה נדוש, תסלחו לי. אבל זה באמת יפה.) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן, אתה צודק בל תיסחף יחד עם העדר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "יחף" משמע- פגיע, נתון לסכנות, תמים במידת-מה, לא מוכן להיעזר באמצעי-הגנה, לענ"ד- לא כל האינדיבידואליסטים הם כאלה, אבל- "נו טוף, שיהיה..." [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהזדהתי... לא הייתי יכולה לנסח כל כך יפה בחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח... יצירה במיטבה. (או שמא רן במיטבו?!) המשך ללכת יחף, עור רגליך יתחספס, ויקשיח את רגליך להמשך הדרך. <א.מ.מ.ש.א.צ.ל...> [ליצירה]
- [ליצירה] יחף אך? עדין הולך בדרך תורת ד'... אינדבדואל בתוך התורה... כש"בתורת ד'" חפצך... היא תיהפך ל"ובתורתו יהגה יומם ולילה..." תורתך.... בהצלחה אחי... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמ...... אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו. אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%... כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר). [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קריאת האינדיבודאליסט תגיד לי אתה באמת ככה או שזה השאיפה ותהיה כן [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעניין "בין ערביים עוד נשובה שניים יחפים בחול" :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכן בדיוק הניסוח, רק מפני, ולא ולו רק מפני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה היה פעם ב'החפרפרת'. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הפ הפ! למה תוקפנות! אפשר ולגיטימי לדון על שיר. ונכון ששיר הוא כמו תמונה ומבטא משהו שעשוי להיות זמני (כתבתי פעם שיר עצוב, שמתי פה, ואז הורדתי, כי אני לא רוצה לקבע את העצב), אבל אפשר לדבר על זה. רן, שעכשיו מבין מי זה אדם צחי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירה שלי זכתה לעדנה. ממני - סנדלים. סנדלי שורש מרופטים. לא נעליים. איכסה נעליים. והיום אני פשוט הולך בלי סנדלים, בד"כ. (בתפילה יחף, בדרך מסונדל) --- ינקי, תודה. :) ומילוני, זה נשמא דווקא מעניין. לסדק קוביה הונגרית עם כפות הרגליים. יש לי קוביה הונגרית מהחורף שעבר בכיס של הז'קט. 3*3. בחורף הבא ימשיך רומננו הלא פתיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אין. מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה. (אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים') [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתקן את העולם, אבל אנחנו כאן. ותיקון עצמי זה גם תיקון העולם. --- אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את הרעיון, את האהבה והנתינה שיש פה, ההתפעלות מכל שביב קטן של חיים, אבל לא כל-כך את הניסוח, את הסגנון, את הקללות. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק אנחנו מתכתבים בפורום על הצבא אני אעתיק את זה לשם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- התיאורים שבהתחלה.... ממש מזכירים לי את עצמי במרינה באילת, על החוף בטיול השנתי. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] יש שם מילה צורמת... כשגדלים, האהבה גם מתפתחת ואוהבים יותר. וחייבים לגדול כדי להרגיש באמת את משמעות האהבה. גם אני אהבתי בגיל 15, ובגיל 9, ואני אוהב עכשיו (לא אותן אהבות) ואין מה להשוות. כשמתגברים לומדים. [ליצירה]
תגובות