אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] עיצה מצויינת וגם הביצוע :) כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...) אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :) [ליצירה]
- [ליצירה] העברת את השמחה וההתרגשות שבעניין, בשמחתך- נשמח גם אנו.... [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- תודה. שמחה, כתמיד לקרוא תגובותיך... שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניסוח יפה, קצת מפריע לי שחסר מבנה קבוע בבתים. חוסר העקביות קצת צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] עמית- תודה, אני שמחה שמצאת כאן מילים יפות, זו התחלה. אז הצעת העריכה שלך היא-? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת... בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה. [ליצירה]
- [ליצירה] מודה לך אלדד על התגובה- בעיקר כי גרמת לי להסתכל שוב בשיר הזה, ששכחתי שנכתב ושכחתי שקיים.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב עדין, רגיש, לא קיטש ולא נדוש. יפה ומרגש. וביקר- עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
תגובות