שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . .
אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר.
[ליצירה]
אני קטנונית לרגע, ותסלח לי על כך, מנחם-יקירי, כתוב מקסים, מבטא, מעביר, נעים לקריאה ומסר ברור, רק מפריע לי ,וכן, זה מ-א-ו-ד קטנוני, אבל הפריע לי שהמילה "ריק" חוזרת פעמיים במרווח קטן כ"כ, זה עצר אותי פעמיים....
[ליצירה]
מקסים, ממש, אבל משקלי השורות וחוסר היציבות במבנה השיר- מפריע. בחלק- יש חריזה, לפעמים היא נעלמת, יש מילים שחוזרות אך הרעיון והתוכן- נפלאים!
יש מקום לעבוד על זה עוד, להוציא מזה את העוד והיותר שיש בזה, כי זה יכול להיות מצויין!
[ליצירה]
אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר....
וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה!
תגובות