שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין.
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להגיב ראשונה לשיר הנפלא הזה!
אולי כדאי לתת לו שם, זו יצירה מופלאה הנוגעת לכולנו!
כתוב מצויין, מדוייק, פשוט, עמוק, זורם, קריא, נעים, משקף, מבטא, מרגש, אמיתי, כן וכל כך יפה!
[ליצירה]
הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן.
אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי.
חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה.
שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים.
בהצלחה!
תגובות