את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
והלכו שניהם
הילד והילדה
ידיים שלובות
קופצים מעל מהמורות.
לאן ילכו השניים
העתיד זאת צופן
הרחק הרחק
למקום בו איש לא מזדקן
ויישארו ילד
ילדה
מאותו הסיפור
שאיש לא קרא.
תגובות