כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
- נניח אהבה
- להיות לאה - לפרשת ויצא (ולעייפים הכרוניים שבינינו)
- באהבה, כמו באהבה
- מכתב אלי ממני
- שיר זיכרון
קשור אלי
- [ליצירה] צחית, מצחיקה שכמוך. נראה לי איכשהו שהבחור לא בדיוק "חובב אמנות". יש לנו את הכבוד להכיר פה אמן. אמן של ממש. הצחקת אותי קשות. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא על פחד ניתן להתגבר הרבה יותר בקלות מאשר על עצב, זה אל"ף. ובי"ת לכולנו יש חברים, לרובנו יש אהבה. כך שאם אין לך אהבה בגלל פחד זה יותר נורמלי מאשר אם אין לך חברים בגלל עצב, ואם כך אולי הבעיה שלך יותר עמוקה מאשר סתם אדם שטרם מצא אהבה. בקיצור, לא מסכימה עם הקביעה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי דברים לאשורם ומאוד הייתי שמחה לקבל הסבר מניח את הדעת. ודווקא באתי כולי נרגשת לקרוא שיר חדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט של הסוף קרע אותי מצחוק. סיפור זה לא, אולי בלוג משעשע. אבל קורע מצחוק זה כן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפית שתי תחושות ממש חזקות שעלו לי בזמן קריאת השירים שלך: 1) את מדהימה בכשרוניות שלך. את כותבת נפלא. מדהים ממש. 2) ישר הבנתי שזה נובע מהבפנוכו שלך. שהיית שם. ושאולי במקום כלשהו, חולה מעט, לא ממש טוב, אולי, את מתגעגעת קצת לשלמות הזו שיש לך עם הבקבוק. ורציתי להגיד לך - חזקי ואמצי! [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, עוד כמה שנים, תיכנסי לאינטרנט, כשהקטנה יושבת על ברכייך והגדול מביט בך מעבר לכתפך, ותראי להם איך פעם, כשאמא עוד לא פגשה את אבא, ועוד בכלל לא ידעה שיהיו לה כאלה ילדים מקסימים, היא ישבה וכתבה כאלה סיפורים יפים ונוגים על עצב, וכמיהה ותקווה. חמודה - הוא שם, הוא מחכה לך. באמת. וזה עוד יקרה לכם. רק עוד קצת.. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב. אמרו את זה קודם לפניך, האם זה משנה? [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כואב. אף שהייתי חושבת שזה לא יבוא מצבעים ורודים ומבלונד, אלא מחיוך אוהב, ממגע פשוט, מחיבוק, מנשיקה, מצליל צחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! דווקא הגבעולים המשתרגים להם לתוך הסלע מוסיפים חן שכזה, שכמו אומר, אמנם אני פרח לבד על סלע מנוכר, אבל בעצם אני והסלע די מחוברים בינינו. או שזה רק הדמיון הפרוע שלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי ממשיכה את השיר. הוא נראה לי קצת קטוע. דומתני שיש עוד הרבה מה לעשות בשומקום שכזה. במיוחד אם כל כך נפלא שם, לא? [ליצירה]
תגובות