כשרק חייי נותרו להם, תלויים על בלימה,
הם נותרו תלויים עם בלי-מה?
אפריל, 2004
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרעיון מקסים ממש, ומאוד אהבתי את הזרימה של השיר. שני דברים קטנים: 1) מגפיים זה בזכר, והפרח לא יבול. 2) נראה לי, למרות שאני לא סגורה על זה, שפיסוק מדי פעם עשוי להועיל לזרימה של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זו ממש "אהבת פועלי הבניין" של נעמי שמר, רק מהצד השני, זה שאולי לא רוצה להיות מחוזר, אם כך נראה החיזור הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שולחת לך חיבוק ענק ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא בקטיגוריה של משפט אחד, אבל וואו. איזו נקודה למחשבה. שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] בילביל איך שאני מזדהה.. איך שהוא יש דברים כאלה שמלמדים באוניברסיטאות, שגם אם תסיימי בהם תואר שלישי בהצטיינות יתרה עדיין תנקי בבית של ההורוביצים (אני עשיתי את זה אצל השטרנים), ועדיין תמכרי פוליסות ביטוח מותאמות-אקלים (אני עושה סקרים בטלפון, שאיכשהו זה לא הרבה יותר טוב). לפחות את יודעת שאת יותר טובה מהם, שיש לך את הכתיבה, שאת חכמה, ושיום אחד יבוא משהו יותר טוב. כי זה אחד הדברים הבולטים בעבודות כאלה: תמיד פוגשים מישהו-אים שאין להם משהו יותר טוב. הם בני חמישים פלוס וזה הדבר הכי טוב שהם יכלו למצוא.. חזקי ואמצי! [ליצירה]
- [ליצירה] מה קורה עם הברווזים היום? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל.. אבל.. לכולם יש את הריבועים שלהם. לכולם יש את המגבלות שלהם. בין אם אלו מגבלות של דמיון לא הכי מפותח, או מגבלות של יצריתיות, או של שפה, או של מיליון ואחד דברים. קחי סופר מוערך כמו מאיר שלו. אם קראת את רומן רוסי ואת בביתו במדבר. זה אותו סיפור רק הפוך. פה זה דודות, פה זה דודים, אבל הרעיון דומה בשניהם. הרבה סופרים הם כאלה, רעיונות דומים, הצלחה שעבדה פעם אחת, ועכשיו ממחזרים אותה שוב ושוב ושוב ושוב. זה כל העניין של הספרים של רם אורן, נעמי רגן וכל אחד אחר. ככה זה בני אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, גם הערבי אוסף אותך? או שהוא סתם עוזר לך להיאסף אל אבותיך? כן, אני יודעת, בלי פוליטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. מתנגן. רק הערב קטנטונת: תצטחצח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. איזה קורס? מה קרה פה? המורה, מה הכותרת, בבקשה? [ליצירה]
תגובות