ענף הדס
כבן שיח,
אמצע השדרה
ורוח תפיח.
שקט מקסים,
אמצע הכיכר
וריבת תותים
משדה הבר
שער נפתח
מבט נפקח
עין צוחקת
תכלת בוהקת
שקיעה בהר
מבט מוכר
נשיקה לאהובה
האהבה כה טובה.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
[ליצירה]
כנרית
תודה שקראת
כמובן שזה לא אחד על אחד אלא נכתב בהשראת החברעלע/ס של התיכון
איני עובד שם יותר כיוון שבית הספר שעליו השראת סיפוריי עבר לבעלות חדשה
[ליצירה]
---
מחורבן לתקומה
מאבל ליום טוב
מה שנאמר:
"הפכת מספדי למחול לי"
הבעה יפה ומלאת פאתוס, אם כי (לעניות דעתי האישית) אי סדירותם של הבתים קצת לא מסתדרת לי
[ליצירה]
---
משעשע... מלוקק.. :-)))))))
אגב- שמת לב שלכל אישיות בכירה או חבר כנסת או מפקד בצבא יש באופן אוטומטי פמליה ספונטנית שמלווה אותו לכל מקום כמו צל?...
תגובות