[ליצירה]
ענק!
סופסוף מישו נכנס בשיטה הזאת ששיגעה את כל העולם.
הייתי מגדירה זאת כ"סוריאליזם" ולו רק בגלל שאנשים עשו מזה דרך חיים..
:))
וגם איכות הרישום טובה.
[ליצירה]
אומנם מותר רק מקצת שבחו אבל..
אין בי היכולת לגעת במילים שלך,
לא הבנתי הכל בקריאתי הממהרת אבל חוט אחד היה משוך בי לאורך כל הדרך והתחזק לכדי תחושה ברורה אך מסתורית משהו, שכל מילה מוצאת מנוחה אמיתית רק במקום שבו הנחת אותה.
אילו השתמשת בכל המילים שבעולם, אזי אף אחת מהן לא היתה מוכנה לזוז יותר ממקומה הנכון כל כך שנתת לה, ומה הותרת למי שאחריך?
על המרחק המתסכל שבין המחשבה ועד לאצבע, את מדלגת כאילו מעולם לא היה מה שיעצור.
אשריך.
[ליצירה]
אני אהבתי ונהניתי מאוד.
בואי בשלום, אני חושב שהיית קשה מדי אם כי הייתה גם לי תחושה מעט לא נוחה עם הדיאלוג האחרון בין ער לפקיד אבל לא עד כדי כך. מבחינתי ההערה יותר סיגנונית בנקודה ספציפית ולא כללית על כל הרעיון.
נושא, עניין השמות הרבה יותר פשוט והוא לקוח מפרשת יעקב וצאן לבן (יעקב השתמש במקל לבנה לח ולוז וערמון לייחם את הצאן וכביכול השפיע על התוצאה הגנטית. מומלץ מאוד לקרוא את מאמרו הנהדר של ד"ר פליקס בתחומין על הנושא).
זהו, חוצמזה רק רציתי להוסיף שהיפוקרטס הוא גם שמו של ההיפופוטם המזמר של הבן שלי (או בכינוי החיבה שלו היפופותלמוס) ושעץ בונסאי היה גם חלום שלי מאז קראטה-קיד.
[ליצירה]
מה הלאה?
הפניה היא אל כל המגיבים ואני בתוכם ולא דווקא אל יאיר ולכן לא להפגע בבקשה, ברור שמה שגרם לכל מגיב להגיב קושר אותו בכל מקרה לעניין.
אל תירק לבור שממנו שתית בבקשה
בכל זאת הגעת למשהו אם אתה כבר כאן ולא כל אדם זוכה לחשוב.
הניסוח קולע אבל השאלה מתבקשת, מה עכשיו?
לחזור אחורה? אתה לא יכול הרי, אתה כבר יודע יותר מדי בשביל להיות 'לא דתי', אבוד לך בקטע הזה.
להשאר בפוזה המלנכולית-ציניקנית עם הסגריה בין האצבעות? גם זו לא אופציה, לא בשבילך, כל יום כזה של ישיבה על הגדר מייבש אותך ואין דבר שאתה שונא יותר מלהצהיב.
אז מה? באמת לא מצאת כלום? ומצד שני, באמת חווית כבר הכל? אין בך הכח לעשות משהו חדש?
החיפוש לא יתן לך מנוח והמסגרת בכל מקרה תמיד תוכל לתת כיוון אך לא לפצות על חוסר עצמיות.
האם הרגשת פעם תודעה של שליחות?
שידעת מה עליך לעשות, לאן להכנס ומה למצוא שם?
האם בכית פעם בלי להתכונן? משמחה או מצחוק ככה פתאום, כי שמעת שיר, כי הבנת משהו, כי ראית בתוכך את הקב"ה.
האם נמשכת תמיד לדברים חדשים, להפיח רוח חיים בעצמך? לגלות תפילה אחרת, אולי לכתוב את עצמך לתוך תפילה? אולי לנסות מדיטציה כהכנה?
אולי אתה כבר הרבה אחרי כל זה? אולי אני מיושן כבר בשבילך?
אולי תגלה גם לי ותמשוך גם אותי לעוד כיוון חדש?
[ליצירה]
אוי זה יפה נורא... לא שמתי לב בהתחלה..
'צבר יהודי' אשריך, אשריך, זה נפלא בעיני שאפשר להחביא מאחוריו כל כך הרבה, לבוש יהודי, כל כך מסתיר וכל כך מגלה, מסקרן, אשריו שזכה לעדנה מחודשת, אצל מי שמכיל את העולם בפנים.
הדרת פנים.
תגובות