ולו רק, שיהיה בי הכוח
והנחישות,
והרצון
והאמונה
לעצור את הסכין בזמן.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עמית למה אתה מתכוון? לא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו הרבה זמן לא קראתי משהוא חזק כ"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי סכין בגב.. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] "לעצור את הסכין בזמן". האם כוונת המשורר לעצור את הסכין ולהשאיר אותה בשנות האלפיים או שנת 2004 בפרט? או אולי, הייתה מחשבה להחזיר אותה אחורנית בזמן ושם לבצע דבר. אני מציע לא לעצור את הסכין. יש דברים שפשוט צריכים לקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] (לא...) [ליצירה]
- [ליצירה] (מותר גם לי לשלוח תגובה ריקה?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי דין (?! משו יותר מדי מסתורי כאן..), בשבילך- תגובה לא ריקה. את/ה ביקשת. הדס- התכוונת למשו? [ליצירה]
- [ליצירה] וכל פעם שאני חוזרת לזה זה יפה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש אלות הגורל - קליוטוס, אטרופוס ולקסיס - הן עיוורות. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב. אבל זה לא נראה לי כל כך מתאים לסיווג של "שירה" [ליצירה]
- [ליצירה] אהההההההההה ואו, ואו, ואו. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מאוד לא משכה אותי לקרוא. אם אתה כותב סיפור, אתה לא צריך לפרט לי את כל הרקע הכלילי-פוליטי-חברתי של התקופה. זה פשוט לא מעניין. בנית מצב? כתוב את הטקסט ככה שהרקע יעלה מתוך הסיפור, לא להפך. אני ממש לא צריכה את כל ההרצאה הזאת בהתחלה. פיסקה שניה - קפיצות במשלב.'כאיזה מוכר' לצד 'אד חרישי, חמים ומבושם היה אופף את האדם עת יצא מביתו.' השפה הגבוהה נשמעת כאן מסורבלת ולא מתאימה, ובמיוחד לאור ההקדמה הארוכה. חוץ מזה - לא קורה כאן כלום, ועל זה קצת קשה לתת ביקורת. [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי אותו גם בתפוז. ב"נפנף" אתה מתכוון לדברים הזה שמנפנפים בו על מדורות? ויש בעיה רצינית עם הסדר של המילים במשפטים האחרונים... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מאוד יפה, ואולי כדאי להאריך קצת [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה, קודם כל. תהני כאן, טוב? טכנית, הפריעו לי הפסיקים בסופי כל משפט. פסיק נועד לתת מרחב לנשימה, הפסקה שנועדה להדגיש משהו, או סתם כי זה נכון מבחינה תחבירית. פסיק בסוף כל משפט קוטע את הקריאה, ולרוב מיותר; הרווח בין שורה לשורה עושה את רוב העבודה לבד. השאלה בסוף נשמעת קצת מאשימה, ואולי אפילו לא הוגנת. הציפור הרי חופשייה, והאדמה מלאה אימה; למה שהיא תרצה להטיל את הגוזלים? [ביטוי בעייתי. מטילים ביצים, לא גוזלים, אבל המשמעות השניה - השלכה, ואולי גם נטישה, דווקא כן מתאימה לכאן. לשיקולך.] נמלי אנוש - גלשת כאן לקלישאתיות מסוימת. הניגוד בין השמים החופשיים והנצחיים קיים, אבל נבלע במבנה העמוס של הטקסט - אין רווח, ואני חושבת שהמעבר לא מספיק ברור כדי לוותר על רווח. מצא חן בעיני מאוד הרעיון. השינויים [ושוב, לשיקולך] אם יהיו, הם קטנים וטכניים בלבד. יחסית לאורך, אני חושבת שהעברת טוב מאוד מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא היא זה בוריס. כן, אני עורכת. התכנון השתנה: הכרך הראשון יכלול את חמישים שיריו הראשונים של ירושלמי. שחף, קחי את העשרה הראשונים, תשלחי לי באימייל.... את הפירוש, לא את השירים. נשמת - את העשרה שאחריהם, אלא אם כן את לא מעוניינת... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסוף. [ליצירה]
תגובות