תגיד, זה שבאמת מספיק לי רק הפוך הזה, זה שיא הייאוש או שיא השחרור?
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה טובה. אבל אני נוטה להסכים עם מנחם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא באמת מספיק. אולי זה שיא האשליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם יאוש, אבל זה לא שיחרור. [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי באורך רגליים... ל- 1.68 מ' זה בסדר..? עמוק. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עלוב [ליצירה]
- [ליצירה] שיא השחרור היה אילו לא הזדקקת אפילו לפןך. בכל אופן כיצירה זו לא ממש הברקה, כך נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה המשפט חסר הפואנטה הזה עושה ברשימה של מומלצים? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי בשיא הייאוש שיא השחרור אך האם בשיא השחרור עוד קיים שיא הייאוש? נדמה בעיניי, שיחד עם הייאוש נולד גם שחרורו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ותודה לעורכת שהביאה אותי עד הלום [ליצירה]
- [ליצירה] . היי, גם אני. מאלף . (מהלב). [ליצירה]
- [ליצירה] לגמרי לגמרי יפה קריאה להמונים: ה-י-כ-נ-ס-ו- !!! חם שם בפנים. יצירה קטנה אך מופתית. תובנות שלא מבינים בקריאה ראשונה או שנייה. הפתעה נעימה אחרי היעדרות רבתי מהאתר או בכלל מהרשת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך היכרות קצרצרה עם אנשים בהחלט עושה חשק לקרוא אותם. אמנם לא חשבתי לרגע שזה יקרה, ובכל זאת אני שמחה להגיד שלא התאכזבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו - שיר יפהפה שיר יפהפה, אפתח ואומר. אולי הייתי משנה משהו במבנה, לטובת סדר העונות, יתכן שהבית השני צריך לפתוח, אבל נכון הוא שאם כך יש לתת הקדמה אליו לפני שנכנסים לנפשך, לדמך ולנחיריך. [ליצירה]
- [ליצירה] ****************** כן, השילוש צוף-שדה-ביולוגיה לא הותיר מקום לספק, שמדובר בדיסלקציה שמיעתית של הגיבורה, והקברן הוא למעשה כוורן. לכן הגדולה של הסיפור בעיניי, טמונה דווקא בכך שהוא מצליח לשמור על רמת מתח ושעשוע יציבה גם לאור הידיעה הזו. אין מה לומר - אחת ויחידה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לאללה פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי. בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה 2 טוב, התגובה הראשונה שלי היתה מהבטן. התגובה השנייה תהיה קצת יותר שקולה, (כבר לא היה זמן לכתוב אותה כי נכנסה שבת). עכשיו לאור התגובות לתגובות זה גם ממש מתבקש. אז כן, אני דוגלת בחופש הביטוי, (גם לאידיוטים שממלאים תגובות בפורומים ב-YNET בסגנון "כל הסמולנים לכו ת..." אין ברירה, הרי במקום אחר אף אחד לא יתן להם להתבטא וזו כאמור זכות יסוד). משום כך חשבתי אולי להפנות את ההערה ליוצרת שתגביל את הקריאה "לגילאי 18 ומעלה בלבד" או "לא מיועד לאולפניסטיות עם לב חלש וראש כחול". ועוד הערה, אם כבר אווירה אינטימית - תשאירי את זה כמו שזה (כלומר בלי התנצלויות של כן מיני, לא מיני, או סליחה שנולדתי) כל אחד יעשה את הפרשנות שלו מעולם המושגים המפותח והעשיר (או לא, לצורך העניין) שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] זיכרון אחר שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון. [ליצירה]
תגובות