תגיד, זה שבאמת מספיק לי רק הפוך הזה, זה שיא הייאוש או שיא השחרור?
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה טובה. אבל אני נוטה להסכים עם מנחם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא באמת מספיק. אולי זה שיא האשליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם יאוש, אבל זה לא שיחרור. [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי באורך רגליים... ל- 1.68 מ' זה בסדר..? עמוק. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עלוב [ליצירה]
- [ליצירה] שיא השחרור היה אילו לא הזדקקת אפילו לפןך. בכל אופן כיצירה זו לא ממש הברקה, כך נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה המשפט חסר הפואנטה הזה עושה ברשימה של מומלצים? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי בשיא הייאוש שיא השחרור אך האם בשיא השחרור עוד קיים שיא הייאוש? נדמה בעיניי, שיחד עם הייאוש נולד גם שחרורו. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד ארז, איך אתה עושה את זה? משרה כאן הרבה סימפטיה, אמפתיה ורוך, דווקא עם תכנים כשלך, דווקא באתר כזה, דווקא בשעה שבו אנשים כמוך, לכאורה כמוך, עושים כל שלאיל ידם לזרוע הרס ולשחת, להשריש הנגע. אתה במקום זה רק נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] פרימור פרימור כולם שותים פרימור.. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לדמוע דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין מצוין מסוגו. הייתי מציעה להקליט באולפן את הגירסה, יהיה מי שישדר זה בטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מזמן לא קראתי פה את הדברים בעיון, אבל תמיד מעניין לגלות פוטנציאל. אם סיפור על אולפניסטיות עשה לי את זה, זה אומר הרבה. ההיאחזות בחפצים ובמחשבות המוזרות (מוזרות אבל שלי) במקום שמקדש את החשיבה ה"נכונה", הקולקטיבית וההליכה בתלם. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע ומה עם השאיפה הבלתי פוסקת והניסיון המתמיד והצער המתלווה לכשלונות שבין לבין, הם לא נחשבים סממנים של יחידי סגולה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שיר אווירה מעולה. [ליצירה]
תגובות