כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
[ליצירה]
יפה.
וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה.
(אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?)
[ליצירה]
בפעם האלף שאני נכנסת לקרוא את היצירה הזאת, ועדיין לא הגבתי...
יצירה שמזכירה לי עד כמה זה כן כואב כשאני חושבת לרגע שזה לא. זה כואב. אוהו, כמה שזה כואב.
למרות שלפעמים לנסות לחבר "תותבת" יכול להיות כואב באותה המידה בדיוק...
[ליצירה]
תודה רבה :-)
טובי - זה עדיין משתלם לי...
ונעל בית - אתה עומד לגלות שהרוב המוחלט של היצירות הוא שירים, אבל אני עובדת על זה :-)
בכל אופן, התגובה שלך מאוד מאוד שימחה אותי והיא בהחלט נותנת לי מוטיבציה לכתוב עוד.
[ליצירה]
אוף
אתם ממש מרגיזים!
בהתחלה אתם מתלוננים על כך שכל היצירות של שמואל הן פוליטיות, וכשהוא מקשיב לכם ומפרסם גם משהו מסוג אחר אתם פשוט ממשיכים להתלונן? מה אתם רוצים???
ולשמואל - שיר חביב ביותר, אבל אם יורשה לי להעיר לגבי השירים האחרונים שלך - התיאורים מקסימים, אבל אתה בעצם לא *אומר* כלום... אני חושבת ששירים אמורים להעביר תחושה כלשהי, ולא רק לתאר, אחרת זה עלול להישמע חסר רגש כמעט כמו רשימת מכולת...
מקווה שהבהרתי את עצמי.
תגובות