אני
עמוד של אש.
יודעת מאין ולאן.
טעמתי די מן העפר
וחשתי את הדם זורם.
איני זוכרת עוד מדוע.
העננים מערפלים הכל למעלה.
ובעצם, מה מעל למה
אם אין כאן כוח משיכה?
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יודעת. אצלי כלי הכתיבה הוא מה שנותן לדברים מסגרת. לעולם לא מה שחושף או יוצר אותם. אבל השיר נהדר:]. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הרעיון מעניין, אבל יש לי איתו שתי בעיות לוגיות קטנות - קודם כל, אם הלבה יכולה להמיס את הטבעת, איך זה שהיא לא ממיסה את הקופסה? ודבר שני - איך הלבה נשארה חמה בכל הדרך הארוכה מהר דום? (למרות שזה יכול להסתדר עם לחש פשוט, כמו שכולנו יודעים) אבל, טוב, יש את הגירסה הידועה בה גנדלף לוקח את פרודו על גבו של מלך הנשרים, והם זורקים את הטבעת מהאוויר הישר אל הר האבדון. אפילו טולקין הודה שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם... לא משנה. העיקר שהשתעשעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים :) הסיום נשמע קצת מאולץ. כאילו המשפט של החבר במסעדה נאמר רק בשביל הפואנטה. (טוב, לא ממש כאילו...) בטוחה שתצליח לחשוב על דרך טובה יותר להכניס אותו. אה, והקטע עם הפופקורן אחרי שהיא מכריזה על הטיסה שלה נשמע קצת לא אמיתי - היא מודיעה לו משהו כזה והוא מתלהב מהפופקורן? אני מבינה שהכוונה היא להראות שהוא לא שם לב בהתחלה, אבל זה עדיין מצלצל לא מתאים... חוץ מזה - יופי של סיפור :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה... זה יפהפה! ואני רק תוהה מה עדיף - הכתמים של לפני או אלה שהדמעות יוצרות. שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. אהבתי את המסר. ואם יורשה לי להעיר - יש לך הרבה טעויות בכתיבה, ויהיה הרבה יותר קל לקרוא את זה אם תתקני. זה סתם הערה טכנית - אבל גם זה חשוב לפעמים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ממתי זה פה? פשוט פשוט מקסים. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] :] תודה לכל האוהבים:))) תגידו, הדברים שאני כותבת נהיו ממש לא מובנים בזמן האחרון? [ליצירה]
- [ליצירה] משל נחמד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אז בעצם אתה לא מרשה להגיב. |אייקון בלתי נראה| <--(כדי שלא תדע כמה עצוב לו גם) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון, נכון, נכון. רק שאצלי זה המחשב ולא הטלויזיה. טלויזיה היא בכלל קללה. [ליצירה]
תגובות