אני
עמוד של אש.
יודעת מאין ולאן.
טעמתי די מן העפר
וחשתי את הדם זורם.
איני זוכרת עוד מדוע.
העננים מערפלים הכל למעלה.
ובעצם, מה מעל למה
אם אין כאן כוח משיכה?
[ליצירה]
אה, הוא משלם לי כדי לשחוט לו סיפורים. אבל הפעם באמת נסחפתי :)
זה קורה לי כשאני עייפה באופן קיצוני.
חוצמיזה שכל היופי בבאפי זה שהצופה לא מבין מה קורה כשדון מופיעה. ופה הקורא מבין בדיוק כשהוא נעלם, אז זה מאבד את העניין.
ובכל מקרה נקודת המבט תהיה חייבת להיות שונה בשביל זה.
טובי, סולח? :*)
[ליצירה]
איזה דו-שיח חביב...
מנסה שוב - זה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, ולמרות שזה נחמד (ואין לי שום מושג מה ניסית להגיד בזה), אני חושבת שזה יותר מתאים להקרא "פרוזה", ולא "שירה".
תגובות