[ליצירה]
וואו
וואו!
והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו.
אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת.
השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא.
והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?"
וואו. זה ממש חזק.
(תודה על ההמלצה.)
[ליצירה]
אוקי, מעניין.
ולגמרי בלי קשר, יש לי הצעה בשבילך לפורים: תנסה להפיק אלכוהול מחציל! "ליקר חצילים" - זה יכול להיות נחמד. יגרום לאנשים להקיא עוד לפני שישתכרו....
[ליצירה]
חשבתי הרבה על היצירה הזאת.זאת תובנה אמיתית וכואבת, בעיני. איך שאנחנו מציבים לנו מטרות מטרות, ציוני דרך והשגים "חשובים" ו"גדולים", שייתנו משמעות לחיינו, שירצפו את דרכנו בהם.
בלעדיהם היו החיים נטולי משמעות. איתם יש אשליה של משמעות.
ולפעמים האשליה היא כל מה שיש לנו.
[ליצירה]
מאוד מאוד יפה! אני אוהבת את תהליך השחרור שאת עוברת בשיר. לפעמים אנחנו טועים, שאנחנו מנסים להתמודד עם הכאב שלנו לבד, ולא מנסים למצוא תנחומים אצל אבא שבשמיים, כי אנחנו רואים בו את מי שגרם לכאב. כמה חשוב שנזכור שאפשר לפנות אל ה' יתברך לתמיכה.... בשלוש הנקודות יש אפקט של בכי
[ליצירה]
אני מודה לך על שהבאת את השיר הפרודי לצד המקור שלו, זה באמת נחמד לראות איל לואיס התעלל בשיר. התרגום גם מאוד חביב, רק - מאיפה לקחת את ה"דוט" הזה ( doth= does , כמובן)? יכולת לכתוב "ראו איך זו קטנת דבורים", אם היית צריך מילה בת הברה אחת למשקל.
בהצלחה בתרגומים הבאים!!
[ליצירה]
שי, אני לא מסכימה איתך בקשר ל"לא הבין עברית". זה לא מיותר, לא מבינים את זה מ"עיניים מלוכסנות" (העובדים-זרים שאני פגשתי הבינו ברובם עברית בסיסית.)
2. אני מסכימה עם קודמי, הבית השני כ"כ יותר יפה ונוגע בלי הראשון! ( נו באמת - לא להגיע לעבודה זה לא אותו דבר כמו להיות ציפור עם כנף שבורה שלא יכולה להגיע לקן! ) בלי הבית הראשון, המשמעות של השני היתה הרבה יותר רחבה וכוללת, והרבה יותר נוגעת.
תגובות