הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי והיינו - עִברים דוברי גוֹיִּית- כרגע אנחנו בסה"כ עִוורים דוברי גלותית. [ליצירה]
- [ליצירה] " צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מררי שולט..." רש"י: כמרירי יום: שדים המושלים בצהרים כמו קטב מררי והוא שנאמר " ומקטב ישוד צהרים" גורי לך ילדה... "החיפזון מן השטן" ומבול הרגשות שמערבל אותך וחותר לשלווה עלול בצהרי יום חם ומטריף להפוך לשד קטן וחסר מנוח שמוביל את כל הפוטניאל העצום לאבדון. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה - טונציית? מדליק, נהדר, עשר! אהבתי את זה מאוד. שירים טובים הם עם צטוט נפלא בהתחלה כמו כאן: "יש להתבונן בלווי הולם" גאוני. ועוד כתוב על כוכבים אז בכלל ...! קבלתי סטירה פעם מאחת שאמרה שאם אני מתנצל יותר מדי זה פוגם בתדמית. היא צדקה. אני התנצלתי מסיבות אגואיסטיות לחלוטין. (בעקבות בית 3) הבית ה4 מהמם. בקיצור כל מילה פגעה בול במרכז ליבי. לכן, - מהרתי והמלצתי בחום...(!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת [ליצירה]
- [ליצירה] נסיך קטן V וגם זה שווה. קצת קשה לי עם שורות 2-4 במילה האחרונה: של השמיעה, יכולת ההקשבה, ראשה נפשה זה הופך למיגע. וגם אם תוכל יותר לחלק לבתים. ועדיף שלא תשבץ חרוזים בודדים ובמיוחד לא חלשים כגון: "תזכר להתבגר" מעבר לזה אהבתי, וזה מאוד יפה ומיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] קיטונות- מה זה? בעצם סוף העולם כהתחלה לעולם טוב יותר או שלא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תסלח לי אני עוד לא יודע מה יש לומר על דבר שכזה, אבל לא חייבים לפרסם הכל. מי זה מאיר אני קורא מבחוץ... [ליצירה]
- [ליצירה] תורה בגובה הגרביים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך. יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד. כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל. גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מרבה דעת מרבה מכאוב. נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח) יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה. [ליצירה]
תגובות