הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד עד כדי רטט את שורת הסיום: "ואם לבכות, אין ראויה עתך למלכות מעכשיו." זו הצעקה שמתגלגלת לאורך השיר כולו. שנצעק! [ליצירה]
- [ליצירה] מונולוג חזק מהבטן [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד אהבתי: "ושני לבבות תועים דרכם זה אל זה מבין סלעי מגור חשופים ושוממים" רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים. משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי) העקידה. [ליצירה]
- [ליצירה] על החלק הראשון. האנשים שבאים כדי שילד יבקש עבורם כנראה אינם מודעים למאמצי העל והסערה המתחוללת בתוכו. שתפילתו היא עשויה ממנו ממש. (נו, ילד, היית צריך לבקש דינר כנהוג) בכל זאת התפילה לא עשויה ממנו לגמרי, לבד. יש כאן עם הילד את האל, והם כשני אוהבים שקורעים אותם זה מזה בכוח בעוד הם נאחזים במה שאפשר; בצעקות לחדור את הסערה ובעצים שמחברים בין שמים לארץ. אם ב וְהָיְתָה תְּפִלָּתִי אֲנִי וֵאלֹהַי היה זה תיאור של התפילה בלבד שהיא שְׁנֵי צְלָלִים צוֹעֲקִים הרי בסופו מתברר שהוא והתפילה חד הם, ואת מחירה עליו לשלם. אמנם ישנה תשורת וְהָיִיתִי אֲנִי עָשׂוּי, אך מה רב המחיר קְרָאִים קְרָאִים לַשָּׁמַיִם. רפרפתי על ההמשך ועשה עלי רושם שהקשר עם האל הולך ומתרחק. בכל אופן משתנה. בכל מקרה מורכב ודורש עיון. נ.ב בחלק ה' : אַךְ אֶת הַכֵּלִים השְּׁבוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִי יְרַפֵּא. השאלה נזרקה לחלל.. ברשותך, לעניות דעתי, כל עוד נתייחס אל עצמנו כאל כלים נשאר שבורים. העט שלי מנסה לחכות "עצים תשושים" והדיו מזיע ממנו מרוב מאמץ ותענוג. תודה לך, בעז [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] וגם רציתי להמליץ. זה התנגן לי כמו מוזיקה רכה. [ליצירה]
- [ליצירה] בעצב אכן אין קדושה- מה שכתוב כתוב. אך מנגד ישנו פסוק מפורש וקדוש מתהילים ברוח הקודש: (נו-ו) "כל היום דברי יעצבו" אומר בפירוש דוד המלך. אני חשבתי שמשמעות הדבר היא שעצם זה שהוא מביע זאת בדבריו זה התיקון לעצב. (וחדירתו לעולם הקדושה. (?)אין קדושה בעצב, אך הקדושה יכולה להיות אולי רוויה עצבות. צריך עיון.) אפילו דוד המלך כתב עצבות. [ליצירה]
- [ליצירה] זן ואומנות החזקת... מה יעזור לחפש שמן אם הלך המנוע? השיר יוצר בסה"כ אמון ואהדה בכותב (בהרבה שירים בנושא כזה יש הרגשה שהכותב אשם במצבו) [ליצירה]
תגובות