מתוק לו, מתוק לא
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ענק D: [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לחצתי על הקפוצ'ינו חיכיתי הכוס התמלאה, וכל מה שהיה בפנים זה מים חמים. :-( [ליצירה]
- [ליצירה] הי אני הייתי הולכת על הקפוצ'ינו, גם מתוק, גם לא משמין (משהו כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.) [ליצירה]
- [ליצירה] משהו קצת בעייתי. על הראשון כתוב "עם שניים סוכר, ללא סוכר וחלב". לא מסתדר לי... אחלה שם ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאלפה, מעולם לא נראית חמוד יותר מכשאתה משתקף במוקצ'ינו... ושתיים סוכר בשבילי, תודה. ערוגה, רואה לך בקפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] כתבו עליך שיר! תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת. תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי. מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך... בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך... כתיבה יפה ANYWAY... [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה! עומד עכשיו מאחוריי בתור לכספומט בחור שמחזיק את הישראכרט הפוך, מה לדעתך הוא זומם? אני מאד מקווה שבטחון העולם לא מושתת על זקנים עם אולקוס.. (אגב, הסיפור שלי לא היה ולא נברא, הכספומט לא עובד בשביתה...) קבל "פרחים" לכבוד שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקטור כץ! צחקתי, ילד מגעיל אחד! הזכרת לי את הספר האגדי "שירים רעים לילדים טובים" מכיר? [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
- [ליצירה] ראו איזה יופי, בעל התותב לא רק צילם, גם בחרוזים כתב! וגם אם בשופ של הפוטו ערך, בסופו של דבר, הוא יוצר מוערך, ששולח ידו אל צמצם ועדשה ובורא מהמציאות ברייה חדשה. ונותן כותרות וחורז חרוזים ומשלב לו רומן עם דוכן תפוזים. (תמרים, אבל מי סופר...) ברוך הבא בצל קורתנו פרסם קורותיך,זה לקורת רוחנו! [ליצירה]
- [ליצירה] . מזל טוב יאיר, ויופי של תפילה. ושאף אחד לא ימהר ללכת. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן בומבה של קטע! בתור תושב קטמון אני מכיר את קהילת "הגאים" הזאת מקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אפצ'ילוג ראו אחים, ראו זה פלא, הסתכלו על שניים אלה על מרב ועל אביה (אתה אימה אי שם החביאה) מטיילים הם בעולם וטסים מפה לשם את "צורה" לא שוכחים וגם לא את "ממזר פרחים" אז מה אם למרב חבר? אביה הוא המשורר! אליו אני עכשיו כותב אך לא הופך למאהב... ולך, פיצקית- זכרי את שמך אל תשכחי מעמדך לכתוב עליי שאין לי כתר? כך מעל גלי האתר? אינך יודעת מה זהוּב כתרי שלי זה האהוּב חבל רק שעליו כתוּב "אני מונח לי על ראש כרוּב" מרב, נראה, לא מסכנה (איני נכנס למגננה) משיטוטיי כאן באתר גיליתי לי דבר מוזר: כולכן הייתן מקוות באיזה בוקר לגלות שאביכן, גולש מוּכר מוצא לכם כאן באתר בחור נחמד וגם רווק שבאישתו עוד לא דבק וכך לכן היה מודיע "אגור איתך בהרצליה" אתן כותבות מתוך יאוש על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק) על כן ב'קשה תרדו ממני אמנם אני רווק הנני אך עוד לא תר להיות כבר בעל כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ... היה נחמד להתכתב, (את זה אני ממש אוהב) ונאחל כולנו יחד כן, כולנו, די לפָּחַד! לכל משפחת עמירם למרב ואורי גם שיחזרו לכאן מחר ונפגש פה באתר, כל הכותבים כולל כולם ושלום יהיה כאן בעולם [ליצירה]
- [ליצירה] ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים. יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :) אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך. לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל. [ליצירה]
תגובות