או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
=)
נני ממוש
כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר!
"ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים.
אז תצעקי על "ילד"! =)))))))))))))))
בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן.
המשך יבוא- בע"ה בקרוב.
סוערה.
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
[ליצירה]
:-)
חתלתולי- אני אוהבת אותך כל כך!!!
ואביב- מי שלא ממש מתחבר לתחום המתמטיקה הוא אולי "הומני" . הומניסט זה משהו אחר לגמרי ואני אישית מכירה הרבה הומני לא הומניסטים ולהיפך- מתמטיקאים הומניסטים בנשמתם.
סוערה, שתמיד שנאה מתמטיקה כי היא לא הבינה ולא כי המתמטיקאים היו איזושהי קבוצה שלילית...
[ליצירה]
וואו
כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך.
"מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו.
אבל כולם זכאים. כולם מקבלים.
ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות.
התאהבתי בך, ילדונת:)
תגובות