אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] *. (וגם זה הבל ורעות רוח). [ליצירה]
- [ליצירה] אז במקום "משפחת בן נון" הוא יכל להתייחס אליו כיהושע, זה פחות שקוף. ואת טובתו ציינתי כבר קודם, רק שלא ירדתי לרמת הדוגמאות הקתנונית... [ליצירה]
- [ליצירה] שתהיה בריא, אחשלי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, עכשיו הבנתי את השמלת לבן. מית', אם החריצים לא מונעים ממך את רעד הסתיו, אז לא נשחק הסף לגמרי. |מצטרפת לתהיית הינקי ועונה לעצמי שכנראה עד מאוד. ועוד נכונים לנו הפתעות.| [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. טוב שאתה עוד זוכר אותנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] רן, לשם שינוי אני חושבת שפיספסת את הנקודה. העניין הוא לא להיות נגד כל נורמה, אלא להיות עצמך. גם אם זה לא בנורמה. זה לא להיות דווקא שונה, זה להיות אתה גם אם זה שונה. זה הבדל גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] במקרה שלא שמת לב, מר שמואל ירושלמי, הסוציאליזם פשט את הרגל. הקופה הציבורית מסתמכת על המגזר היצרני, והמגזר הזה קטן מידי לשאת עליו את כל נטל החברה הישראלית. זה מאוד מגניב ומאוד פופולרי להיות בצד של העשוקים והנגזלים, אבל אם תואיל בטובך להסביר לי- ממה הם נעשקים? ממה הם נגזלים? אז כמו שאומר רמי קלנשטיין- "מתי תתפסי שהחיים זה לא קיבוץ" זה פשוט לאעובד ככה. אי אפשר לחלק את העוגה בצורה שווה כשלא כולם תורמים לה בצורה שווה. ואשמח תגובה עניינית. [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור לי אם זה שיר אוטוביוגרפי או ביקורת חברתית, בתור כל אחד מהם הוא לוקה בפשטנות- אם הביקורת היא שמתנחלים מקדשים את האדמה, התשובה שלך- לקדש את עצמך, לא הרבה יותר טובה. חוץ מזה שהכתיבה מחופפת- "נכנסתי להתאהבות"? בנוסף, אין שמירה על החרוזים, ובמקומת שיש חריזה- החרוז בא על חשבון הרהיטות: "לא ניצחתי בקרב"? למה זה קשור? אותם ליקויים מופיעים גם בסדרת הבן יקיר לי, וחבל. אם הנושא קרוב לליבך, תקדיש קצת יותר לכתיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים היותר עצובים שקראתי. לא יפה לכתוב את העצב כל כך יפה. (בייחוד בשבוע בו קיבלתי מנה קטנה כ"כ של עצב). [ליצירה]
תגובות